"בעת המלחמה עמדו חקלאי ישראל ועובדיהם בחזית - נאחזו בקרקע תוך סיכון חיים ישיר ומידי, וחזרו להפעיל את משקיהם גם תחת אש, בסיוע מתנדבים", מציין אנגלמן בדוח הנוקב.
מהביקורת עולה, כי שווי אומדן התוצרת החקלאית המקומית במחצית הראשונה של המלחמה הסתכם בכ־670 מיליון שקל (כ־13% מכלל השווי של הענף). עוד עולה מהנתונים, כי 25 רפתות נפגעו במלחמה.
בעקבות הפגיעות בענף החקלאות, הפער בין שיעור העלייה הממוצע במדדי מחירי הירקות והפירות לבין שיעור העלייה במדד המחירים לצרכן בעשרת החודשים הראשונים של המלחמה עמד על 7.8%. בחודשים הראשונים של המלחמה, חלה ירידה חדה של 58% (21 אלף) במספר העובדים הפלסטינים והזרים בענף החקלאות.
עוד מצוין בדוח ש- 56 חקלאים ו־52 עובדים זרים בענף נרצחו ונחטפו במתקפת הטרור ב־7 באוקטובר ובמלחמה שבעקבותיה.
זינוק חריג במחירי ירקות ופירות
"בחודשים אוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024 העלייה במדדי מחירי הירקות והפירות בהשוואה לאותם חודשים בשנה הקודמת (10.8% בממוצע) הייתה גבוהה בהרבה מזו של מדד המחירים לצרכן (שעלה ב־3% בממוצע) וממדד מחירי מזון ללא פירות וירקות (שעלה ב־3.7%). בתקופה שבין אוקטובר 2023 לינואר 2025 נרשמה עליית המחירים החדה ביותר בחמש השנים האחרונות (2020-2025) של ירקות ופירות טריים", קובעים מחברי הדוח.
"התמשכות עליית המחירים של פירות וירקות גם ברבעון השלישי של שנת 2024 עשויה להעיד על קשיים בהתמודדות של הממשלה עם השפעות המלחמה על מחירי הפירות והירקות גם לאחר קרוב לשנה מפרוץ המלחמה".
היערכות חסרה ותרחישים לא מעודכנים
הדוח קובע כי בפרוץ מלחמת חרבות ברזל משרד החקלאות לא היה ערוך כראוי למענה מותאם לאיומים ולסיכונים שהתחדשו עם השנים, ואין בתרחיש הייחוס ביטוי לתמורות שחלו בענף החקלאות ולגידול בהיקפי הייצור והצריכה של התוצרת.
במהלך 2023 פעל המשרד לגיבוש תרחיש ייחוס מעודכן, אך העבודה על עדכונו הושהתה בשל פרוץ המלחמה, ועד מועד סיום הביקורת טרם הסתיימה. רח"ל עדכנה את חלקו של תרחיש הייחוס המצרפי הנוגע למלחמה פעמיים: בשלהי 2023 ובאפריל 2025.
"משרד החקלאות לא עדכן את תוכנית המענה לחירום מאז שנת 2015, ועל כן, בפרוץ המלחמה השתמש בתוכנית בלתי מעודכנת שנשענה, למשל, על יעדי אספקת תוצרת לא מעודכנים", נכתב.
כך למשל, יעד האספקה השבועי של ביצים התבסס על צריכה שנתית של 1.768 מיליארד ביצים, בעוד שהנתונים לשנת 2023 מלמדים על צריכת 2.74 מיליארד ביצים - גידול של 55%.
היערכות חסרה ותרחישים לא מעודכנים
הביקורת מצביעה על כך שמשרד הביטחון לא השתמש במערכות ממוחשבות לשליטה ובקרה, לא בשגרה ולא בחירום. בנוסף, לפני פרוץ המלחמה לא הכין משרד החקלאות תוכנית להקצאת קרקע חלופית לגידולים חקלאיים, אף ש־33.8% מהירקות, 31.8% מגידולי השדה ו־31.4% מהמטעים נמצאים באזורי קו עימות בצפון ובדרום - כמו גם 67% מתעשיית הביצים.
רק לאחר פרוץ המלחמה פעל המשרד למציאת שטחים חלופיים. עוד נמצא כי רק במספר רפתות בודדות (מתוך כ־800) קיימים איגומי מים לשעת חירום, המספקים מי שתייה למקנה למשך 72 שעות. בנוסף, עם פרוץ המלחמה התגלו פערי מיגון חמורים במשקים - צורך של לפחות 1,000 מיגוניות.
אילת: פגיעה אנושה בתיירות
המבקר מותח ביקורת חריפה גם על אי־מתן מענה לפגיעה הכלכלית באילת. "מיד לאחר טבח 7.10 נרתמו עיריית אילת, תושביה ובתי המלון בעיר באופן נרחב לסייע לעשרות אלפי מפונים, שהכפילו את אוכלוסיית העיר", נכתב.
למרות החלטות ממשלה לאורך השנים לחזק את אילת, הן לא יושמו. התוצאה: העיר נפגעה קשות בהיעדר תיירות פנים וחוץ. 90% מ־7,000 העסקים בעיר מתבססים על תעשיית התיירות. בין אוקטובר 2023 לינואר 2024 צנח הפדיון בין 29% ל־59%. עד אוגוסט 2024 הוגשו 879 תביעות לרשות המיסים, והמדינה שילמה לעסקים שנפגעו כ־216 מיליון שקל.
בריאות ותחבורה - כשלים מתמשכים
בבית החולים יוספטל באילת חסר כוח אדם רפואי להפעלה רציפה. מתן שירותי רפואה תלוי בניוד רופאים ומטופלים לעיר וממנה - דבר המושפע מהנגישות התחבורתית הלקויה.
גם פרויקט שדרוג כביש 90 נמשך שנים. נכון למאי 2025 הוקצו 985 מיליון שקל, אך רק חלק מהמקטעים בדרום הכביש טופלו. בין 2020 ל־2025 נהרגו 20 בני אדם וכ־270 נפצעו בתאונות בכביש.
תגובת עיריית אילת
עיריית אילת פרסמה את תגובתה לדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. בדבריה, ציינה העירייה: “עיריית אילת מודה למבקר המדינה על הדו”ח המקיף, שמחדד את האתגרים החריגים בפניהם ניצבת העיר אילת, לצד התרומה הלאומית האדירה בקליטה מהירה ומיטבית של למעלה מ־60 אלף מפונים מיד עם פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’.
הדו”ח חושף פערים שמקורם בהזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר הותירו את אילת הרחק מאחור. שירותי בריאות מצומצמים, ניתוק תחבורתי מהמרכז ותלות כמעט מוחלטת בענף התיירות אינם גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות מתמשכת המורגשת מדי יום בחיי התושבים. לצד זאת, מתקיים שיח חיובי עם מספר משרדי ממשלה, ובחלק מהתחומים כבר ניכרים צעדים ראשונים ופריצת דרך במספר מישורים. צעדים אלה מבורכים, אך יש להרחיבם ולהעמיקם כדי להביא לשינוי ממשי בחיי תושבי אילת ואורחיה”.
בעירייה הוסיפו: “מסקנות הדו”ח הן קריאת השכמה לממשלה להגביר את שיתוף הפעולה עם העיר אילת, ולהפוך אותו לתוכנית פעולה מעשית תוך העמדת המשאבים הנדרשים, שכן אילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקה הוא בראש ובראשונה אינטרס לאומי. רק כך ניתן יהיה לבסס מערך שירותים מתפקד וראוי בשערה הדרומי של ישראל, ולממש את הפוטנציאל האדיר של העיר לחיזוק האזור ולקידום השלום הכלכלי”.
נוכח המצב, הממשלה נאלצה לגבש מתווה סיוע ייחודי לאילת. בהחלטת ממשלה 1637 הועמד פיצוי בסך כ־216 מיליון ש”ח לעסקים שנפגעו, אך גם צעדים אלה התעכבו בחלקם ולא מומשו במלואם. כך למשל, מתוך 50 מיליון ש”ח שיועדו לפיתוח תשתיות תיירותיות ושיווק אירועים – רק מחצית התקציב אושר, וגם זאת באיחור של כ־11 חודשים; התקציב לקידום אירועים כלל לא הוקצה עד סוף 2024.
• פיתוח רצועת החוף – הפרויקט, שאמור היה להסתיים עד 2029, נדחה לפחות עד 2032 בשל תהליכים איטיים בוועדת הצת”פ של משרד התיירות.
• שדרוג פארק הצפרות – מחלוקות בין עיריית אילת, קק”ל והחברה להגנת הטבע מונעות העברת 10 מיליון ש”ח לשדרוג המקום, שנותר ללא תשתיות בסיסיות.
• פיתוח החקלאות הימית – אף שהוקצו 85 מיליון ש”ח, מרבית התקציב לא נוצל. חסמים תכנוניים, מחלוקות בין משרדים ועיכובים בתוכניות – מעכבים את מימוש ההחלטות.
• תחבורה – חלפו כ־15 שנה מאז החלטת הממשלה על קידום מסילת רכבת לאילת; רק בשנת 2025 הוקצו 100 מיליון ש”ח לתכנון ראשוני, אך עדיין אין ודאות תקציבית להמשך. גם שדרוג כביש 90 מתקדם באיטיות חרף אזהרות על סכנות בטיחותיות חמורות.
• בריאות – שיעור מימוש התקציבים לעידוד רופאים לעבור לאילת בשנים 2020–2023 עמד על כ־80% בלבד; התקציב להבאת אנשי מקצועות בריאות אחרים מומש בשיעור של 11% בלבד.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, סיכם: “לאורך השנים ממשלת ישראל קיבלה החלטות לחזק את אילת מבחינה כלכלית ותיירותית ובתחומי הבריאות והתחבורה, אך לא דאגה ליישומן, והותירה את אילת חשופה לסיכונים כלכליים בשל תלותה המוחלטת בתעשיית התיירות. במהלך מלחמת חרבות ברזל, התממש הסיכון והעיר ועסקיה נפגעו במידה רבה באופן שחייב את הממשלה לסיוע ייחודי. היערכות מתאימה של הממשלה וקיום החלטותיה לאורך השנים היו יכולים למנוע את הפגיעה הכלכלית בעיר ובעסקיה במצבי חירום”.
תגובת משרד החקלאות: "האחריות - על פיקוד העורף, הצבנו מיגוניות מתקציבנו"
בתחילת התגובה ציינו כי "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לאירוע חירום לאומי חסר תקדים", והוסיפו: "הדו"ח מהווה נדבך חשוב בהפקת לקחים מערכתית ומשרד החקלאות וביטחון המזון מתייחס אליו ברצינות ובמחויבות מלאה. חמ״ל המשרד נפתח כבר ב-7.10.23 בשיתוף כלל מועצות הייצור וארגוני החקלאים. החמ״ל עבד 24/7 סייע במתן פתרונות לאלפי חקלאים במהלך כל המלחמה".
באשר למחירי הפירות והירקות, ציינו: "ענף החקלאות התייצב והתאושש, באמצעות צעדים רבים בהם נקט משרד החקלאות וביטחון המזון בשנתיים האחרונות. לראייה נתוני מחירי הירקות והפירות, השנה בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד – כך, מחיר העגבנייה נמוך בכ-30%, מחיר המלפפון נמוך בכ-20% ומחיר הבצל נמוך בכ-31%. בנוסף, מרבית התוצרת החקלאית הצמחית כיום בישראל, הנה תוצרת מקומית, שאינה מיובאת".
על היערכות חסרה ותרחישים לא מעודכנים, ציינו כי הוא אלו היה לוקים בחסר, ואלו הוקפאו עם פרוץ המלחמה אך נמצאים כיום בהמשך עבודה: "לעניין עדכון תרחיש הייחוס הענפי ותוכנית המענה המשרדי לחירום, המידע המקצועי הרלוונטי, כמו גם היערכות מוקדמת לתרחיש הייחוס של רח"ל בוצעו והיו מצויים בידי גורמי המשרד, אך אלה לא הוטמעו בתרחיש ובתוכנית באופן פורמלי. תהליכי עדכון תרחיש הייחוס ורכיבי תכנית המענה המשרדי לחירום הוקפאו עם פרוץ המלחמה וכיום מצויים בהמשך עבודה. יצוין כי, המשרד פעל על בסיס נתוני ייצור עדכניים ושוטפים של ענפי החי והצומח – ברמה יומית או שבועית. נתונים אלו הוזנו להנהלת המשרד ושימשו ככלי מרכזי בקבלת החלטות, בהכוונת פעולות מענה ובדיוני הערכת המצב".
עוד הוסיפו כי למרות האתגרים, פעלו כדי להבטיח כוח אדם חקלאי יציב: "כתוצאה ממאמצים מתמשכים של המשרד, הופסקו טיסות החילוץ, נבלמה עזיבת העובדים את ישראל, הוגדלה ההקצאה הממשלתית למכסות עובדים זרים לחקלאות לרמה הגבוהה ביותר אי פעם, מכ-30,000 ל-70,000 עובדים. במקביל, נחתמו הסכמים בילטרליים חדשים עם סרי לנקה ומלאווי, שנועדו לגוון את מקורות כוח האדם ולהבטיח יציבות בענף. בנוסף, שר החקלאות קיים מאז פרוץ המלחמה שורה של פגישות ושיחות עבודה עם שגרירת תאילנד ושר העבודה התאילנדי, במטרה להחזיר עובדים תאילנדים לישראל. מהלך זה נשא פרי והוביל לחידוש הגעת עובדים מתאילנד".
באשר לעניין המיגון במשקים החקלאיים, ציינו כי העניין מצוי באחריות פיקוד עורף: "עם זאת, מתוך הבנת החשיבות בשמירה על רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון נטל על עצמו אחריות יזומה והוביל מהלך רחב היקף", טענו
עוד באותו הנושא ציין כי המשרד רכש "מתקציבו" מיגוניות, כשלטענתם המהלך החל לפני המלחמה: "מאז חודש מרץ 2023 רכש והציב המשרד, מתקציבו, למעלה מ־1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, בלולים וברפתות באזורי הלחימה – הן בחבל תקומה והן בצפון הארץ. מהלך זה החל עוד טרם מלחמת חרבות ברזל והמשיך לאחר פרוץ המלחמה".
עוד באשר למיפוי פערי המיגון, אמרו כי מדובר במשקים פרטיים - ולכן אין להם כל מידע על כך, ושבו והדגישו כי מדובר באחריות של פיקוד העורף: "באשר למיפוי פערי מיגון ותיעדוף תמיכה במיגון משקים חקלאיים, כאמור, המשרד אינו אמון על הצבת מיגונית במשק חקלאי פרטי, ולפיכך אין ברשותו מאגר מידע מקיף ומעודכן על מצב המיגון בפועל בכל אחד מהמשקים. חקלאים אשר רכשו מיגוניות או אמצעי מיגון אחרים עשו זאת ביוזמתם וללא תיווך המשרד, מה שמקשה על קבלת תמונה מלאה לגבי הפערים הקיימים בשטח בזמן אמת. כמו כן, המשרד סבור כי נדרש מהלך בין-משרדי מוסדר, שיבחן את סוגיית מיגון המשקים החקלאיים כמערכת שלמה, ויגדיר מדיניות לאומית סדורה שיוביל פיקוד העורף, לרבות סמכויות, תקציב, מנגנוני תיעדוף וקריטריונים מקצועיים לחלוקת אמצעי מיגון באזורים חקלאיים".
באשר למחסור בעובדים, ציינו כי הנושא מנוהל ברשות האוכלוסין ובשיתוף משרד החוץ, וכי לא ציפו לתרחיש בסדר גודל כזה: "לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים, נושא הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים מנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה ובשיתוף משרד החוץ. עם פרוץ המלחמה נסגרו שערי מדינת ישראל בפני כ־15,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, ובמקביל עזבו את הארץ כ־9,700 עובדים מתאילנד בטיסות חילוץ שמומנו על ידי ממשלת תאילנד. כתוצאה מכך, התמודד ענף החקלאות, כמו ענפים נוספים, עם משבר כוח האדם החריף ביותר שידע מאז קום המדינה. תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים".
על איגומי מים ברפתות ציינו כי טרם תחילתה של מערכת "עם כלביא" המשרד ביצע התקשרות מול רשות המים למתן גיבוי אספקת מים למשקי חקלאות, "במקביל לעידוד התקנת איגומי מים במקומות חסרים. איגום מים ברפתות הנו מהלך יקר הדורש הקצאת משאבים ממשלתיים ייעודיים, בין היתר על ידי רח"ל", ציינו, וגם כאן הדגישו כי האחריות היא לא רק על המשרד, לדבריהם.
לבסוף, התייחסו בהרחבה יתרה על המיגוניות ועל הליך הצבתן: "לעניין מימון, רכישה והצבה של מיגוניות במשקים החקלאיים לפני המלחמה ובמהלכה, המשרד כרשות מינהלית, מקפיד להקצות את המשאב הציבורי – הן בשגרה והן בעת חירום – באופן שוויוני, צודק ויעיל, תוך התאמה לצרכים המשתנים והגשמת מטרות ההקצאה. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התעורר צורך מיידי בהצבת מיגוניות באזורים החקלאיים הסמוכים לקו העימות, לצורך הגנה על חיי אדם ושמירה על רציפות הפעילות החקלאית.
"המשרד פעל באופן מהיר וחסר תקדים, על פי קריטריונים סדורים להקצאת מיגוניות ומתוך הנחה כי מדובר בציוד אשר משויך למשרד ולא לחקלאי אשר בשטחו מוצבת המיגונית. מעבר לכך, לצד נוהל ההקצאה המשרד דאג לתכלול מספר ספקים להזמנת רכש מיגוניות ופעל במהירות סביב השעון לטובת הנושא, כך שכבר ביום 12.10.23 החל המשרד בהזמנת המיגוניות מהספקים, במקביל למיפוי הצרכים והצבת המיגוניות.
"יצוין כי, המשרד ביצע את הקצאת המיגוניות בחמש פעימות. הפעימה הראשונה בוצעה טרם פרוץ המלחמה בהתאם לנוהל שפרסם המשרד, אשר כלל ביקורי שטח ובדיקת פערי מיגון. הפעימה השנייה בוצעה מיד עם פרוץ המלחמה, בתגובה מהירה לצרכים הדחופים. הפעימות השלישית והרביעית התבצעו במחצית השנייה של שנת 2024, באמצעות פרסום נהלי תמיכה מסודרים, אשר אפשרו השלמת ההקצאה בצורה מוסדרת, שקופה ואחראית וכך גם, עם פרוץ מערכת "עם כלביא", בפעימה החמישית, כאשר פעל המשרד בנוהל ייעודי לחלוקת מיגוניות לטובת הבטחת ביטחון המזון הלאומי והמשך הרציפות התפקודית, בהתאם לפערי המיגון.
"בסך הכול הציב המשרד מעל 1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, לולים ורפתות באזורי הלחימה בחבל תקומה ובאזור הצפון במטרה לשמור על הרציפות התפקודית בחקלאות בהיקף של למעלה מ-50 מיליון ש"ח".
התרעות פיקוד העורף