הגניבות מתרחשות במגוון תרחישים: בין אם במהלך טבילה קצרה בים, משחק מטקות, או אפילו בזמן שהות קצרה בשירותים. הרוחצים משאירים את חפציהם ללא השגחה, לעיתים קרובות בערימה על כיסא או מחצלת, וחוזרים לגלות כי טלפונים, ארנקים, מפתחות ואף כסף מזומן נעלמו. התופעה נפוצה במיוחד בחופים מרכזיים כמו נורדאו, הצוק, גורדון ובוגרשוב בתל אביב, וכן בחוף סידנא עלי בהרצליה, חוף הגולשים בבת ים וחוף פלמחים.
תחושת חוסר אונים
חלק מהקורבנות פנו למשטרה, אך ברוב המקרים הקורבנות טוענים לתגובה מאכזבת וכי אין הרבה שניתן לעשות פרט להגשת תלונה. תחושת התסכול מלווה גם בפחד, שכן הגניבות מתבצעות לעיתים קרובות בסמוך לרוחצים מבלי שהם שמים לב, מה שמעלה חששות לביטחונם האישי.
העדויות מצביעות על דפוס פעולה דומה: הגנבים מנצלים רגעים של חוסר תשומת לב, לעיתים תוך שימוש באמצעי תחבורה מהירים כמו אופניים חשמליים כדי להימלט במהירות.
במקרים מסוימים, כמו זה של אווה, אפילו בקשות מפורשות מאנשים סמוכים לשמור על החפצים לא מנעו את הגניבה. התופעה מעוררת חשש לא רק בשל אובדן הרכוש, אלא גם בשל הקרבה הפיזית של הגנבים לקורבנות, כפי שציין נועם: "זה מפחיד שמישהו התקרב כל כך קרוב אלינו מבלי שהרגשנו".
ממשטרת ישראל נמסר: "ככלל, כל דיווח או תלונה המעלים חשד לביצוע עבירה פלילית נבחנים על ידי המשטרה ובמקום בו קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית ובהתאם לכל מקרה ונסיבותיו נפתחת חקירה".