הצעתו של בלייר צופה כי יוקם גוף הנקרא GITA על ידי החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. GITA תשמש כ"סמכות הפוליטית והמשפטית העליונה של עזה בתקופת המעבר", כך נכתב בטיוטה המפותחת של התוכנית שהגיעה לידי "הטיימס".
ל-GITA יהיה דירקטוריון המורכב משבעה עד עשרה חברים, שיכללו "לפחות נציג פלסטיני מוסמך אחד" (ייתכן שמהמגזר העסקי או הביטחוני), בכיר באו"ם, דמויות בינלאומיות מובילות בעלות ניסיון ניהולי או פיננסי, ו"ייצוג חזק של חברים מוסלמים" כדי לחזק את הלגיטימציה האזורית והאמינות התרבותית.
הדירקטוריון יוטל על "הוצאת החלטות מחייבות, אישור חקיקה ומינויים ומתן כיוון אסטרטגי", תוך דיווח למועצת הביטחון של האו"ם. יו"ר הדירקטוריון ימונה בקונצנזוס בינלאומי ויקבל את אישור מועצת הביטחון של האו"ם. היו"ר יוביל את המעורבות החיצונית והדיפלומטיה של GITA ויקבע את הכיוון הפוליטי של הגוף תוך תיאום הדוק עם הרשות הפלסטינית, נכתב במסמך.
יו"ר מועצת המנהלים של GITA ימונה לצוות תומך של עד 25 איש אשר ישרתו ב"מזכירות האסטרטגית". התוכנית צופה גם הקמת יחידת הגנה מבצעת "אשר מאוישת על ידי אנשי עילית מתורמים ערבים ובינלאומיים" כדי להגן על הנהגת GITA. "מזכירות מבצעת" תשמש מתחת ל-GITA כמרכז אדמיניסטרטיבי וזרוע יישום של האחרונה, תוך פיקוח ישיר על הרשות המבצעת הפלסטינית (PEA).
"הדרך לסיים את המלחמה היא לגרום לבעלי עניין אזוריים להסכים על עקרונות כיצד עזה תישלט לאחר מכן באופן שבו חמאס לא יהיה מעורב ולא יהיה חמוש ולא יוכל להחזיר את השלטון", אמר המקור מעורה בפרטים ל"טיימס אוף ישראל".
"זה יכול לקרות רק אם יהיה מבנה שלטוני חדש בעזה עם כוח ביטחון רציני מהקהילה הבינלאומית. זו לא יכולה להיות הרשות הפלסטינית בהתחלה. הרשות הפלסטינית תהיה שותפה. ייעצו איתם ויתואמו איתם, אבל הם לא יהיו אלה שינהלו את עזה ביום הראשון. זה יקרה מאוחר יותר לאחר שהם יבצעו רפורמה", הוסיף המקור.
הצעה זו שואפת גם להקים "יחידה לשימור זכויות קניין", שמטרתה להבטיח שכל עזיבה מרצון של תושבי עזה לא תפגע בזכותם לחזור למובלעת או לשמור על בעלות על רכוש. "אין לנו תוכנית להוציא את אוכלוסיית עזה מעזה. עזה היא לתושבי עזה", אמר מקור המעורב בדיונים על תוכנית בלייר.
בלייר החל בקשר קבוע עם פקידי טראמפ, תוך שהוא מעודכן אותם בהתקדמותו כאשר נפגש עם מנהיגים ברחבי האזור והחל לגהץ את פרטי תוכניתו, אמר מקור המעורה בדיונים.
הצעתו של בלייר צופה שהרשות הפלסטינית תעבור רפורמות משמעותיות ומגבילה את מעורבותה של רמאללה בעיקר בענייני תיאום. עם זאת, הרשות הפלסטינית מוזכרת במפורש לאורך התוכנית, אשר צופה "איחוד בסופו של דבר של כל השטח הפלסטיני תחת הרשות הפלסטינית".