לא מדובר במגמות חדשות, אך נראה כי המשך המלחמה בעזה האיצה אותן, עד כדי איום מוחשי לעוצמת הברית האסטרטגית בין המדינות בעתיד.
בראש ובראשונה מדובר בעובדה שישראל אינה נהנית יותר מהתמיכה הדו-מפלגתית שאפיינה את מערכות היחסים בין המדינות, ועליה נשענה במידה רבה הברית האסטרטגית במשך עשרות שנים. למעשה, ישראל איבדה את התמיכה של רבים מתומכי המפלגה הדמוקרטית, שנוקטים כלפיה בגישה ביקורתית ביותר.
סביר כי גם למיליארדי הדולרים שקטר השקיעה בשני העשורים האחרונים באוניברסיטאות העילית בארצות הברית יש השפעה על השינויים בדעת הקהל, כפי שגם ניכר במחאות הרבות נגד ישראל בקמפוסים ברחבי ארה"ב.
המשמעות היא שאם מגמות אלו לא ישתנו, הרי בהחלט ניצבים סימני שאלה לגבי מידת התמיכה של הממשלים הבאים ובאשר לאפשרות לשמר את הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב במאפיינים הקיימים כיום. לכך יש משמעויות הרות גורל למדינת ישראל, שכן היחסים המיוחדים בין המדינות הינם עמוד תווך מרכזי בביטחון ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל. למעשה, אין לישראל, וגם ניתן לקבוע בפסקנות לא יהיו לה בעתיד הנראה לעין והרבה מעבר לכך, אלטרנטיבות אחרות לברית האסטרטגית עם ארה"ב.
נוכח זאת, ישראל צריכה בראש ובראשונה להבין את השינויים במגמות העומק בחברה האמריקאית, ולא להתבשם ממה שנתפס כיום כמערכת יחסים מאוד הדוקה וקרובה בין נתניהו לטראמפ. בטווח הזמן המיידי, הצעד המרכזי שנדרש הוא לסיים את המלחמה בעזה ולהחזיר את כל 48 החטופים והחטופה.
מדובר בצו השעה ובמטרת העל החשובה ביותר למדינת ישראל. במישור האסטרטגי, סיום המלחמה גם יאפשר לישראל לקדם את הברית האזורית עם מדינות ערב, בהובלת ארה"ב, באופן שיאפשר להעמיק עוד יותר את הקשרים ושיתופי הפעולה עם ממשל טראמפ.
במקביל, נדרש לגלות רגישות מצעדים שעלולים להיתפס כפוגעים באינטרסים האמריקאים, ובודאי באלו של הנשיא טראמפ. בנוסף, יש להימנע מהצהרות ופעולות העלולות להיתפס כהתערבות בפוליטיקה האמריקאית, וככאלו שעלולות לנכר עוד יותר את מצביעי המפלגה הדמוקרטית.
במקביל, ישראל צריכה לגבש תוכנית פעולה ארוכת טווח, שבמוקדה צעדים שיאפשרו התקרבות מחדש לזרמים שונים בחברה האמריקאית, ובייחוד לצעירים, שכן ככל שהמגמות ילכו ויחריפו, כך היכולת לשנות את המצב תהיה הרבה יותר קשה, עד בלתי אפשרית.
התרעות פיקוד העורף