מאות אלפי ישראלים, רבים מהם קטינים, עשויים לגלות שהתמונות החמודות שלהם עם פילטרי הכלב והארנב של סנאפצ'ט שימשו למטרות שלא תיארו לעצמם. בישראל הוגשה תביעה נגד החברה, בגין איסוף מידע ביומטרי ללא הסכמה. לאחר שהחברה ניסתה להעביר את המשפט ללונדון, בית המשפט המחוזי קבע כי הדיון יתנהל בישראל.
התובעות טענו כי לחברות סנאפצ'ט קיים קשר ישיר עם המשתמשים הישראלים ובפרט עם הקטינה, שהשתמשה באפליקציה במשך תקופה ממושכת. התביעה מבוססת על מספר עילות, כולל הפרת הפרטיות, שימוש בלתי מורשה במידע ביומטרי ועילות נזיקיות. עוד הדגישו כי מדובר בכמות עצומה של משתמשים ישראלים - לפי הערכותיהן כ-1.5 מיליון משתמשים, בעוד שגם לפי הערכת חברות סנאפצ'ט עצמן מדובר בכ-800,000 משתמשים בישראל. כפי שציין השופט: "לטעמי, בין אם מדובר ב- 1,500,000 משתמשים כטענת המשיבות, ובין אם מדובר ב- 800,000 משתמשים כפי שניתן להסיק מעמדת סנאפצ'ט, הרי מדובר על מספר עצום של משתמשים, ומכאן היקף פעילות משמעותי".
חברות סנאפצ'ט - Snap Inc. שמושבה בקליפורניה ו-Snap Group Limited שמושבה בבריטניה - הגישו בקשות לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי וטענו כי הפורום הנאות לדון בתביעה אינו בישראל. הטענה המרכזית של החברות הייתה כי על הסכסוך חל הדין האנגלי מכוח תנית ברירת דין בתנאי השירות, ולכן יש לדון בתביעה בבתי המשפט באנגליה. כמו כן טענו החברות כי אין להן קשר מספיק עם ישראל ושאין להן צפייה סבירה להיתבע בישראל.
חברת Snap Inc. טענה גם כי אין לה קשר ישיר עם המשתמשים בישראל וכי האחריות על מתן השירות בישראל מוטלת על החברה הבריטית בלבד. עם זאת, השופט קבע כי "עיון בטענות המערערות, כמו גם בטענות סנאפצ'ט מגלה כי המערערות אינן טוענות דבר לעניין עמדת הדין הזר במחלוקת לגופה, ובפרט אינן טוענות כי לאור הדין הזר אין למשיבות עילה ראויה לטיעון".
השופט גלעד הס דחה את הערעורים ואישר את החלטת הרשמת לדון בתביעה בישראל. בין הקביעות המרכזיות של פסק הדין: לגבי הדין החל על הסכסוך, קבע השופט כי יש להחיל את הדין הישראלי בהתבסס על היקף הפעילות העצום של סנאפצ'ט בישראל. השופט הדגיש כי רשתות חברתיות שונות ממודלים עסקיים קלאסיים: "רשת חברתית אינה 'מוכרת' מוצר, או שירות, במובן הכלכלי הקלאסי של פעולת מכירה, ובדרך כלל השימוש בה הוא חינם. ההכנסה והרווח של הרשת החברתית אינה מהמשתמשים בה, אשר עושים בה שימוש חינם, כאשר הרווח של הרשת החברתית הינו מפרסום שנעשה במסגרתה, ובפרט מפרסום ממוקד לאור נתוני המשתמש אשר נאספים על ידי הרשת החברתית".
לגבי תנית ברירת הדין, השופט מצא כי הניסוח שהציגה חברת סנאפצ'ט בכתב הערעור אינו תואם את הנוסח האמיתי בתנאי השירות, וכי בכל מקרה הניסוח בפועל אינו כופה את הדין הזר. השופט התייחס לפסיקה קודמת בעניין גוגל וקבע כי יש לפרש את ההסכם נגד האינטרס של החברה שניסחה אותו.
לגבי הפורום הנאות, השופט קבע שמדובר בסוגיה של איזונים ושיקול דעת, וכי "ראוי לבחון תמונה כוללת זו, ולשאול, האם כאשר קיימת טענה של איסוף מידע ביומטרי של קטינים ישראלים, ושימוש במידע זה לצרכים מסחריים, וכאשר טענה זו אינה מוכחשת בפה מלא על ידי המערערות, ראוי כי הטענה תתברר בפורום אחר מאשר במדינת ישראל".
פסק הדין מהווה תקדים חשוב בכמה מישורים. ראשית, הוא קובע כי רשתות חברתיות זרות עם פעילות נרחבת בישראל יכולות להיתבע בבתי המשפט הישראליים גם ללא נוכחות פיזית במדינה. שנית, הוא מדגיש את חשיבות הגנת הפרטיות, במיוחד כשמדובר בקטינים. השופט ציין כי "קשה לקבוע מסמרות מהו השלב בו רשת חברתית צריכה לצפות, כי מחלוקת עם משתמשי הרשת יידונו במדינת המשתמשים, אולם, לטעמי 800,000 משתמשים במדינה בגודל של מדינת ישראל, עוברת באופן משמעותי רף זה".
חברות סנאפצ'ט נדרשו לשלם הוצאות משפט בסך של 50,000 שקל. כעת התביעה הייצוגית תתנהל לגופה בבית המשפט הישראלי, כאשר השאלה המרכזית תהיה האם אכן חברות סנאפצ'ט אוספות מידע ביומטרי ללא הסכמה ומשתמשות בו למטרות מסחריות.
התרעות פיקוד העורף