נתון מעניין נוסף העולה מהסקר הוא שבמקום הראשון באתגרי שנת תשפ"ו - מלבד סיום המלחמה והחזרת החטופים - ניצבות משימות איחוי הקרעים והשסעים בחברה הישראלית והורדת יוקר המחיה - שתי הסוגיות המעסיקות ביותר את הציבור הישראלי.
מעדיפים לחיות בישראל
עוד עולה מסקר "מעריב" כי גם בשאלה אם מדינת ישראל היא עובדה קיימת, או שקיומה נתון בסכנה ממשית - לא חל שינוי השנה. רוב הישראלים (64%, ובמיוחד היהודים - 69%) מאמינים שמדינת ישראל היא עובדה קיימת. 27% נוספים חושבים שקיומה נמצא בסכנה ממשית (במיוחד המשיבים הערבים - 40%), ו-9% אינם יודעים. האמונה שישראל היא עובדה קיימת מאפיינת במיוחד את מצביעי הקואליציה (81%), את הדתיים (96%) ואת החרדים (86%).
כמו בשנה שעברה, רובם (73%) רוצים שילדיהם יחיו במדינת ישראל (22% לא רוצים בכך, ו-5% נוספים לא ענו). כאן ראוי לציין את ההבדל הגדול בין המשיבים היהודים - ש-78% מהם רוצים שהילדים שלהם יחיו כאן - לבין המשיבים הערבים שחלוקים בדעתם - 46% שרוצים בכך לעומת 43% שלא.
רצון גבוה יחסית שהילדים יחיו בישראל נמצא בקרב משיבים בגילי 60 ומעלה (78%), מצביעי הקואליציה (92%), דתיים (98%) וחרדים (96%). לעומתם, יותר משליש ממי שהצביעו לאופוזיציה ב-2022 (36%), אמרו שהם לא רוצים שילדיהם יחיו בישראל, וכמוהם גם 32% מהמשיבים החילונים.
עוד עולה מסקר "מעריב" כי כמחצית מהישראלים (51%) סבורים ששנת תשפ"ו תהיה שנת סיום המלחמה בעזה (27% חושבים שלא, ו-22% אינם יודעים). פחות מהם אופטימיים בנוגע לחטופים: 47% חושבים שהם יחזרו בתשפ"ו, 33% אומרים שלא, ו-20% אינם יודעים.
לרוב המוחלט של הישראלים (83%), ובמיוחד ליהודים שבהם (89%), חשוב שישראל תשמור על צביונה כמדינה יהודית (ל-14% זה לא חשוב כלל, ו-3% אינם יודעים). אצל המשיבים הערבים, הצביון היהודי חשוב ל-39% מהם ואינו חשוב ל-47%.
תפוח בדבש? בהחלט
424 המשיבים היהודים בסקר ענו על כמה שאלות שנגעו לשמירה על הרגלים ומנהגים יהודיים בחגי תשרי. כמעט כל המשיבים החרדים (93%) ורוב הדתיים (68%) אמרו שהם יבקרו בבית הכנסת בראש השנה ברוב התפילות או בכולן. בקרב כלל הנשאלים, 19% - בחלק מהתפילות, ו-15% יגיעו רק לשמוע תקיעות שופר. כשליש מהיהודים (31%) אמרו שבכלל לא יגיעו לבית הכנסת בראש השנה. רוב החילונים (65%) אמרו שלא יגיעו כלל.
בניגוד להליכה לבית הכנסת הנתפסת כעניין דתי יותר, כמעט כל היהודים בישראל (87% על פי הסקר הנוכחי) מתכוונים לערוך או להשתתף בסעודת חג בערב ראש השנה, שתכלול את סימני ראש השנה ומאכלים כגון תפוח בדבש. הנתון כולל רוב מוחלט של 74% מהחילונים.
בהמשך לכך, רוב המשיבים היהודים בסקר הנוכחי (62%) אמרו שהם מתכוונים לצום ביום הכיפורים. 6% יצומו באופן חלקי, ו-28% אינם מתכוונים לצום כלל. 4% נוספים אינם יודעים. חלקם של החילונים בסקר מעניין: 28% מהם יצומו, 8% יצומו באופן חלקי, ורוב של 58% מהנשאלים החילונים השיבו כי אין בכוונתם לצום כלל (6% נוספים אינם יודעים).
עוד עולה מהסקר כי רוב יהודי ישראל (68%) נוהגים לפקוד בית כנסת כלשהו במהלך השנה, בתדירות כזו או אחרת. רק 32% אומרים שהם אף פעם לא מגיעים לבית כנסת. כמחצית מהמסורתיים (49%) מגיעים רק בחגים או באירועים מיוחדים, ורוב החילונים (63%) אומרים שהם אף פעם לא פוקדים את בית הכנסת.
קרוב למחצית מהיהודים בישראל (45%) שומרים כשרות באופן מלא ועוד 25% במידה מסוימת. 30% אומרים שהם כלל לא שומרים כשרות. בקרב המסורתיים, 56% שומרים באופן מלא, ו-43% שומרים באופן חלקי - מה שמותיר רק 1% שאינם שומרים כשרות. אצל החילונים, כצפוי, המגמה הפוכה: 5% בלבד שומרים, 27% שומרים במידה מסוימת, ו-68% אינם שומרים כשרות כלל.
דרוש: שלום בתוכנו
על רקע התגברות האנטישמיות במדינות שונות בעולם והתעצמות המחאות נגד המשך המלחמה ברצועת עזה, רוב המשיבים היהודים (77%) אמרו שחשוב בימים אלו להימנע מלבוש או מענידה של סממנים יהודיים מחוץ לישראל. על פי רוב מדובר על ביצוע התאמות מסוימות (48%), אבל 29% אומרים שחשוב להימנע מכך לחלוטין. רק 14% אמרו שזה לא חשוב כלל, ו-9% לא ידעו.
שני נושאים בלטו מעל הרשימה שהוצגה למשתתפי הסקר, כמשימות העיקריות של ישראל בשנת תשפ"ו: איחוי הקרעים והשגת השלום בתוכנו (27%) והורדת יוקר המחיה (23%). המשימות החשובות לאחר מכן הן שיקום מעמדה של ישראל בעולם (15%) והפלת הממשלה וקיום בחירות חדשות (14%).
נושא הרצח והאלימות בחברה הערבית הוא הרביעי בחשיבותו (12%) בקרב המשיבים הערבים, אחרי איחוי הקרעים, הורדת יוקר המחיה ושיקום מעמדה של ישראל בעולם. עם זאת, איש מבין הנשאלים היהודים לא הציב סוגיה זו כמשימה החשובה בתשפ"ו.
בסקר שהתקיים ב-16-15 בספטמבר השתתפו 504 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.4%.