רגע לפני ראש השנה - אנחנו כבר יודעים מה יקרה בשנה הבאה

הישראלים עדיין גאים במדינתם וסבורים שהיא מקום טוב לחיות בו. רוב הנשאלים חושבים שהמשימה העיקרית לשנה הבאה (מלבד החזרת החטופים) צריכה להיות איחוי הקרעים והשסעים. וכמה מהישראלים יבקרו בבית הכנסת בחגים?

משה כהן צילום: מעריב אונליין
שולחן ראש השנה
שולחן ראש השנה | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

נתון מעניין נוסף העולה מהסקר הוא שבמקום הראשון באתגרי שנת תשפ"ו - מלבד סיום המלחמה והחזרת החטופים - ניצבות משימות איחוי הקרעים והשסעים בחברה הישראלית והורדת יוקר המחיה - שתי הסוגיות המעסיקות ביותר את הציבור הישראלי.

מעדיפים לחיות בישראל

עוד עולה מסקר "מעריב" כי גם בשאלה אם מדינת ישראל היא עובדה קיימת, או שקיומה נתון בסכנה ממשית - לא חל שינוי השנה. רוב הישראלים (64%, ובמיוחד היהודים - 69%) מאמינים שמדינת ישראל היא עובדה קיימת. 27% נוספים חושבים שקיומה נמצא בסכנה ממשית (במיוחד המשיבים הערבים - 40%), ו-9% אינם יודעים. האמונה שישראל היא עובדה קיימת מאפיינת במיוחד את מצביעי הקואליציה (81%), את הדתיים (96%) ואת החרדים (86%).

כמו בשנה שעברה, רובם (73%) רוצים שילדיהם יחיו במדינת ישראל (22% לא רוצים בכך, ו-5% נוספים לא ענו). כאן ראוי לציין את ההבדל הגדול בין המשיבים היהודים - ש-78% מהם רוצים שהילדים שלהם יחיו כאן - לבין המשיבים הערבים שחלוקים בדעתם - 46% שרוצים בכך לעומת 43% שלא.

רצון גבוה יחסית שהילדים יחיו בישראל נמצא בקרב משיבים בגילי 60 ומעלה (78%), מצביעי הקואליציה (92%), דתיים (98%) וחרדים (96%). לעומתם, יותר משליש ממי שהצביעו לאופוזיציה ב-2022 (36%), אמרו שהם לא רוצים שילדיהם יחיו בישראל, וכמוהם גם 32% מהמשיבים החילונים.

עוד עולה מסקר "מעריב" כי כמחצית מהישראלים (51%) סבורים ששנת תשפ"ו תהיה שנת סיום המלחמה בעזה (27% חושבים שלא, ו-22% אינם יודעים). פחות מהם אופטימיים בנוגע לחטופים: 47% חושבים שהם יחזרו בתשפ"ו, 33% אומרים שלא, ו-20% אינם יודעים.

לרוב המוחלט של הישראלים (83%), ובמיוחד ליהודים שבהם (89%), חשוב שישראל תשמור על צביונה כמדינה יהודית (ל-14% זה לא חשוב כלל, ו-3% אינם יודעים). אצל המשיבים הערבים, הצביון היהודי חשוב ל-39% מהם ואינו חשוב ל-47%.

תפוח בדבש? בהחלט

424 המשיבים היהודים בסקר ענו על כמה שאלות שנגעו לשמירה על הרגלים ומנהגים יהודיים בחגי תשרי. כמעט כל המשיבים החרדים (93%) ורוב הדתיים (68%) אמרו שהם יבקרו בבית הכנסת בראש השנה ברוב התפילות או בכולן. בקרב כלל הנשאלים, 19% - בחלק מהתפילות, ו-15% יגיעו רק לשמוע תקיעות שופר. כשליש מהיהודים (31%) אמרו שבכלל לא יגיעו לבית הכנסת בראש השנה. רוב החילונים (65%) אמרו שלא יגיעו כלל.

בניגוד להליכה לבית הכנסת הנתפסת כעניין דתי יותר, כמעט כל היהודים בישראל (87% על פי הסקר הנוכחי) מתכוונים לערוך או להשתתף בסעודת חג בערב ראש השנה, שתכלול את סימני ראש השנה ומאכלים כגון תפוח בדבש. הנתון כולל רוב מוחלט של 74% מהחילונים.

בהמשך לכך, רוב המשיבים היהודים בסקר הנוכחי (62%) אמרו שהם מתכוונים לצום ביום הכיפורים. 6% יצומו באופן חלקי, ו-28% אינם מתכוונים לצום כלל. 4% נוספים אינם יודעים. חלקם של החילונים בסקר מעניין: 28% מהם יצומו, 8% יצומו באופן חלקי, ורוב של 58% מהנשאלים החילונים השיבו כי אין בכוונתם לצום כלל (6% נוספים אינם יודעים).

עוד עולה מהסקר כי רוב יהודי ישראל (68%) נוהגים לפקוד בית כנסת כלשהו במהלך השנה, בתדירות כזו או אחרת. רק 32% אומרים שהם אף פעם לא מגיעים לבית כנסת. כמחצית מהמסורתיים (49%) מגיעים רק בחגים או באירועים מיוחדים, ורוב החילונים (63%) אומרים שהם אף פעם לא פוקדים את בית הכנסת.

קרוב למחצית מהיהודים בישראל (45%) שומרים כשרות באופן מלא ועוד 25% במידה מסוימת. 30% אומרים שהם כלל לא שומרים כשרות. בקרב המסורתיים, 56% שומרים באופן מלא, ו-43% שומרים באופן חלקי - מה שמותיר רק 1% שאינם שומרים כשרות. אצל החילונים, כצפוי, המגמה הפוכה: 5% בלבד שומרים, 27% שומרים במידה מסוימת, ו-68% אינם שומרים כשרות כלל.

דרוש: שלום בתוכנו

על רקע התגברות האנטישמיות במדינות שונות בעולם והתעצמות המחאות נגד המשך המלחמה ברצועת עזה, רוב המשיבים היהודים (77%) אמרו שחשוב בימים אלו להימנע מלבוש או מענידה של סממנים יהודיים מחוץ לישראל. על פי רוב מדובר על ביצוע התאמות מסוימות (48%), אבל 29% אומרים שחשוב להימנע מכך לחלוטין. רק 14% אמרו שזה לא חשוב כלל, ו-9% לא ידעו.

שני נושאים בלטו מעל הרשימה שהוצגה למשתתפי הסקר, כמשימות העיקריות של ישראל בשנת תשפ"ו: איחוי הקרעים והשגת השלום בתוכנו (27%) והורדת יוקר המחיה (23%). המשימות החשובות לאחר מכן הן שיקום מעמדה של ישראל בעולם (15%) והפלת הממשלה וקיום בחירות חדשות (14%).

נושא הרצח והאלימות בחברה הערבית הוא הרביעי בחשיבותו (12%) בקרב המשיבים הערבים, אחרי איחוי הקרעים, הורדת יוקר המחיה ושיקום מעמדה של ישראל בעולם. עם זאת, איש מבין הנשאלים היהודים לא הציב סוגיה זו כמשימה החשובה בתשפ"ו.

בסקר שהתקיים ב-16-15 בספטמבר השתתפו 504 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית בסקר עומדת על 4.4%.

תגיות:
ראש השנה
/
סקר
/
שבעה באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף