לפי הדוח, 21.3% מהמשיבים זוהו כסובלים מפוסט־טראומה - שיעור חריג בקנה מידה אזורי ולאומי. מעבר לכך, 58.2% דיווחו על דריכות גבוהה מאוד, ו־49.3% על קופצנות והבהלה קלה, תסמינים הממחישים חיים במתח מתמשך. 26% מהתושבים דיווחו על הימנעות משמעותית מתזכורות לאירועי ה־7 באוקטובר.
הדוח מתאר פגיעה גופנית עמוקה. למעלה מ־70% מהמשיבים דיווחו על החמרה במצב הבריאות הפיזית מאז פרוץ המלחמה, כאשר שליש מהם (33%) חוו החמרה משמעותית. 63% סובלים מכאב גופני ברמות בינוניות עד חזקות, 69% מדווחים על הפרעות שינה ו־52% סובלים מעייפות כרונית הפוגעת בתפקוד היומיומי.
עוד עלה כי יותר מ־40% מהתושבים סובלים מכאבי ראש חוזרים, 22% מתמודדים עם כאבי בטן, ו־30% חווים דופק מואץ - תסמינים המעידים על עומס פיזיולוגי מתמשך. נתונים נוספים: 12% מדווחים על יתר לחץ דם ו־10% על עלייה ברמות הסוכר.
34.5% מהמשיבים נטלו טיפול תרופתי או חומרים אחרים בעקבות המצב הביטחוני, ועוד 5.3% שוקלים להתחיל בכך - עדות לעומק המשבר ולפגיעה בתחושת הביטחון האישי.
ממחברי הדוח מזהירים מפני “מעגל שלילי” שבו הטראומה מחלישה את הגוף, מחייבת שימוש בתרופות, פוגעת ביכולת לתפקד ומביאה לעזיבה. “הכאב הגופני כאן אינו רק סימפטום רפואי - הוא השפה שבה הגוף מספר את סיפור המלחמה”, נכתב בדוח.
"אם לא תיושם באופן מיידי מדיניות בריאות ציבור מודעת־טראומה, שמטפלת גם בפוסט־טראומה וגם בהשלכות הפיזיות שלה, אנחנו עלולים לאבד את החוסן הקהילתי ואיתו — את האנשים עצמם. מדינת ישראל חייבת לפעול עכשיו: לסייע לריפוי הנפש, לשמירה על הבריאות הפיזית, לחיזוק הקהילות ולהבטיח שהעוטף יהיה חבל ארץ בריא ומשגשג".