המדגם כלל 66% נשים ו-34% גברים, כאשר 72% מהמשתתפים דיווחו שהגדילו את צריכת החדשות מאז פרוץ המלחמה ב-2.5 שעות נוספות ביום בממוצע, מה שהפך את הרשתות ממקור מידע ל"מכונת חרדה לאומית". הפלטפורמות הדיגיטליות שנבדקו כללו: וואטסאפ, X, יוטיוב, טלגרם, אינסטגרם ופייסבוק, ובהן נמדדה תדירות השימוש למעקב אחרי חדשות ועדכונים מהמלחמה.
79% מהנבדקים צרכו חדשות בעיקר דרך האינטרנט. נשים דיווחו על חרדה גבוהה יותר ועל תחושת חוסן לאומי נמוכה יותר מגברים. לצד התמונה המדאיגה, המחקר מצא כי דווקא דת ואמונה שימשו חומת מגן נפשית. משתתפים דתיים דיווחו על תחושת חוסן לאומי גבוהה יותר, מה שמעיד כי אמונה מעניקה תחושת יציבות ומשמעות דווקא ברגעי כאוס.
פרופ' דופלט הזהירה: "הרשתות הפכו לזירה רגשית סוערת, שבה חרדה קולקטיבית מתפשטת במהירות, מחלישה אמון במוסדות ומפוררת את הלכידות החברתית. אם לא נגביל את שטף המידע המלחיץ ונפתח כלים של אוריינות מדיה, נמצא את עצמנו נחלשים לא מהאויב בחוץ, אלא מהשיטפון במסכים שבפנים".