"בהתחלה אמרו לנו שאין איפה לישון", משחזר וינטראוב. "כמה ימים לפני שהגענו מצאו לנו מבנה של גן ילדים. שיפצנו אותו ביחד והיום אנחנו גרים בו - עד שנמצא את היעד הבא. היה חשוב לנו להגיע ליישב ולעזור לצפון. החברים שלנו נפלו בקרב כדי שאנשים יוכלו לשוב ולחיות בבתים שלהם, אז הגענו לעזור".
הצעירים התחילו מהצרכים הקטנים ביותר: שמירות במסגרת צו 8, בייביסיטר לילדים, מפגשים עם קשישים, קבלות שבת והרצאות לנוער. משם התגבש מודל הכולל שלושה צירים: ביטחון אישי - נוכחות ושמירות שמחזקות את תחושת המוגנות. ציר מנטלי-קהילתי - פעילויות חברתיות, תמיכה רגשית וחינוך בלתי פורמלי.
בנייה מחדש - עבודת שיקום פיזית בשיתוף התושבים והנהלת הקיבוץ. אחרי המלחמה כמעט לא נותרו צעירים במנרה, שניים בלבד בגילאי 20+. כיום יש כבר 13, עם גרעין נח"ל נוסף בדרך.
השבוע זכה "שובו" בפרס במסגרת תחרות קהילUP של רשת מרכזי הצעירים בישראל ובנק הפועלים. המיזם קיבל מענק של 40 אלף שקל - חלק מ-245 אלף שחולקו לשמונה מיזמים נבחרים ברחבי הארץ.
עבור אוריאל, אלמוג וחבריהם, "שובו" הוא לא רק מיזם חברתי אלא המשך חי להנצחתם של רב-סמל נועם ברזילי ז"ל ורב-סמל עילי דוד גרפינקל ז"ל. לא אנדרטה שקטה, אלא קהילה מתחדשת על ההר. "אנחנו לא יכולים להחזיר אותם", אומר וינטראוב, "אבל אנחנו יכולים להמשיך את מה שהם נלחמו עליו - שהצפון יחיה".