"מ־7 באוקטובר אני זוכר את ההלם, את גורם ההפתעה, את גודל האירוע", מספר זולי. "אלה דברים שאתה לא מתכונן אליהם. גם אחרי כ־30 שעות בממ״ד בכפר עזה עדיין לא הבנו עד כמה האירוע הזה באמת גדול. את אותו הבוקר אנחנו עדיין מעכלים".
"בבוקר 7 באוקטובר לא ידענו מה עלה בגורלה של אביגיל. חשבנו שהיא מתה יחד עם הוריה", מספרת לירון, אחותה של סמדר עידן ז"ל. "לקח שלושה או ארבעה ימים עד שגילינו שהיא נחטפה לעזה". בבית משפחת מור במושב באזור השרון גרים כיום ילדי משפחת עידן – אביגיל (בת 5, עלתה לכיתה א'), מיכאל (11) ועמליה (8) – וגם ילדיהם הביולוגיים של לירון וזולי, ענבר וזוהר (תאומים בני 14) ודניאלה (12).
לירון מציינת את העובדה שיש משפחה גדולה שעוטפת אותם, וגם המון חברים שמלווים ועוזרים: "מרגע שחולצנו מכפר עזה ועד עכשיו, אני כל הזמן אומרת שפגשנו את עם ישראל במלוא תפארתו. פגשנו אזרחים מדהימים, שבכל דבר עזרו ועדיין עוזרים. בזכות המשפחה שלנו, החברים והאזרחים, אנחנו יכולים לתת לילדים את הכל. למרות הכל ועל אף הכל, עם ישראל חי. זו התחושה שלנו".
"אנשים תקועים כבר שנתיים בתאריך הזה, 7 באוקטובר", מוסיף זולי. "אני מקווה שתיגמר כל הסאגה של המלחמה, ושכולנו – גם אנחנו וגם המדינה – נתחיל לשקם את חיינו. שנחזור לאיזשהו סוג של שגרה".
התרעות פיקוד העורף