בדיוק בשעה 06:29 בבוקר, השעה שבה נחרץ גורלם של רבים מבני הקיבוץ, התכנסו היום (שלישי) חברי קהילת כפר עזה, לצד נציגי המשפחות השכולות, חברי כיתת הכוננות שלחמו ביום הטבח וכיתת הכוננות הנוכחית, לטקס זיכרון מרגש וכואב במלאת שנתיים לשבת השחורה.
ציון רגב, מנהל הקהילה, נשא דברים טעונים ומלאי זיכרון: "6:29 בוקר שבת 7.10.23 הסטורליה של הבוקר מתחלפת באימה, פחד מצמית, חוסר ודאות, יגון ושכול. וכולנו שידענו ימים טובים ומאושרים כבר לא נהיה אותו הדבר. כולנו הפכנו כואבים, מצולקים. כל רחוב, כל בית מספר סיפור של התמודדות עם מחבלים ועם שכול ופציעות. באותו יום נורא איבדנו 62 חברי קהילה ו־2 נוספים נהרגו בהמשך במהלך בריחה הרואי מידי כוחות צה"ל, נחטפו 19 איש ובימים אלו מקווים לשובם בשלום של התאומים גלי וזיו ברמן. נפצעו לנו אזרחים ולוחמי כיתת כוננות וחלקם עדיין בתהליכי החלמה. ממקום זה שאנו עומדים יצאו חברי כיתת הכוננות להגן על הבית. הם עזבו משפחות נצורות בממ"ד ללא עזרה ויצאו לעשות את מה שידעו והתאמנו לעשות הכי טוב. 6 מהם לא חזרו:
לאחר התפילה נשאה דברים מזי אילון, אלמנתו של טל אילון ז"ל, מפקד כיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה: "בשבעה באוקטובר 2023, יצאו 14 חברי כיתת הכוננות מביתם - בלי היסוס, בלי להיכנע לפחד, כולם בלי לצאת מן הכלל. הם ידעו את תפקידם, שהם מוכנים להדף את האויב כמו שלמדו. עם הקריאה הראשונה של אביב בקשר, הם ידעו שישנה חדירה ליישוב - אך לא שיערו את מימדיה. מעטים מול רבים, כל כך מוקדם בבוקר. 35 ילדים נשארו מאחור. שלושה ילדים נחטפו. ניצן נהרג. 20 יתומים.
שחר, אבי, טל, אורי, אביב, אופיר ונדב נהרגו בקרבות ההירואיים. כל אחד מהם היה עולם ומלואו - אבא, בן זוג, חבר, שכן. ובבוקר ההוא הם בחרו לעמוד בחזית, בגופם, כדי לאפשר לאחרים לחיות. כיתת הכוננות של כפר עזה מנתה חברים רבים לאורך שנים. תחת פיקודם של שחר ואבי עברו אימונים רבים. אבי לקח ברצינות את תפקידו, וכל מצגת בכל תרגיל הייתה מקצועית וכללה תמונות ודרכי התמודדות מפורטות.
פעם טל החליט לאתגר את הרצינות שלו - והחליף את תמונת החדירה ליישוב בתמונת חדירה מסוג אחר… הם צחקו הרבה, הם אכלו לא מעט, אבל בכל שלב עשו את תפקידם בצורה המסורה והמקצועית ביותר. גבורתם של אלה כמו גבורתם של אלה שעוד איתנו היא התגלמות הערבות ההדדית בצורה הטהורה והמדויקת ביותר.
הם הכוח שלנו לאחוז במקום הזה, ולבנות בו מחדש חיים - חזקים, אוהבים, מאוחדים". הטקס נחתם בדומייה ובהבטחה של בני הקהילה להמשיך לזכור, לחבק את החיים ולייחל לשובם הבטוח של החטופים שנותרו בעזה.
התרעות פיקוד העורף