שנתיים שאני חוצה את הארץ לאורכה ורוחבה, חוצה ימים ויבשות כדי לדבר אל לב גדולי אומה ועולם, אלה שמקבלים החלטות עבור חיינו כאן ועבור הזכות והחובה להביא אותך לקבורה, על הדבר הפשוט והצודק ביותר - להשיב אותך הביתה אל אדמתך.
בשם הערבות ההדדית שיצאת להגן על העם, אני נושאת דברים בכל מקום שיש באפשרותי להגיע ולספר את סיפורך - תמיר גיבור ישראל, שלא התלבט, שהאמין בצבא ובמדינה ויצא להגן עליה, כי חש שזו חובתו וידע שלא יופקר ויהיה מוגן, כי הרי זו דרכך. נשאת באחריות כלפי האחר, אך אתה, תמירי שלי, הופקרת לנפשך, וכל שמבקשת נפשי הוא להשיב אותך אלינו.
ביום שבעה באוקטובר 2023 חיי קיבלו משמעות חדשה, כאם הנאבקת על משמעות השבת בנה החטוף למשפחתו, ובהמשך כאם הנאבקת על החזרת בנה החטוף החלל לאדמתו. מעולם לא חשבתי שאכיר כל חבר כנסת וכל עיתונאי וכתב. זו עבודתי החדשה - לפנות אל כל אחד מהם ולדבר אותך תמיר, את סיפורך, אך בעיקר את הערכים שעליהם גדלת ובגינם יצאת להגן על המדינה - זו שעדיין לא השיבה לך כגמולך.
בזמן הכתיבה אני מציינת ולא חוגגת יום הולדת, אי אפשר לחגוג כשאתה לא כאן, אך אומרים שמשאלת יום הולדת נשמעת למרחקים. ביום זה אאחל לעצמי ולכל משפחות החטופים והחטופה שכולם יושבו אלינו במהרה, החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה.
תמירי, כשם שיצאת בשם הערבות ההדדית, כך נשיב אותך אלינו - בשמה, כי בלעדיה אין לנו זכות קיום.
התרעות פיקוד העורף