"אני זוכרת איך לפני שנתיים חגגנו לך את גיל 30 וכמו כל משבר גיל 30 קלאסי התחלנו לדמיין לנו את העתיד המשותף שלנו ביחד - איך אנחנו מתחתנים, מקימים בית ביחד, כובשים את העולם ומעריכים כל רגע ביחד. איך לרגע לא דמיינו שככה החיים שלנו ייעצרו לפתע כשאנחנו במסיבה. כבר שנה ו-4 חודשים שהחיים שלנו פשוט עצרו מלכת והחלומות רק מחכים שנגשים אותם", שיתפה. "אני מחכה לרגע שבו אוכל לחבק אותך שטוב ולחגוג ימי הולדת ביחד באיזה חופשה במקום יפה".
אף אחד לא ידע שאבינתן במסיבה, הוא ונועה הגיעו אליה ב-4 לפנות בוקר, שעתיים לפני שהמתקפה החלה. משפחתו שומרת שבת ואחיו פתח את הטלפון וגילה בסרטון שאחיו נחטף לעזה יחד עם זוגתו. אבינתן נראה בסרטון מובל על ידי המחבלים בעוד נועה, בת זוגו, נחטפת על האופנוע ומופרדת ממנו.
אחיו, משה, סיפר במלאת שנה לחטיפה: "כשאנחנו רואים ששום דבר לא מתקדם אז זה מתסכל נורא, כי אנחנו עושים כל מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות, וכל מה שמייעצים לנו, כל פעילות שאולי תביא איזשהו סיכוי קטנטן לקדם עסקה. אין בן אדם או מנהיג שלא פגשנו ומדינה שלא טסנו אליה, אבל זה נראה שכרגע לא מתקדם".
כשנועה חזרה המשפחה של אבינתן נפגשה איתה. "היא אמרה, 'תשאלו מה שאתם רוצים, אני אספר מה שאני זוכרת ויודעת'. רצינו לשמוע על אבינתן, וגם היא רצתה לדעת מה אנחנו יודעים. הרי חטפו אותה, הכניסו אותה לחדר, והיא התנתקה מהעולם. הזוי להשלים את הפער הזה. אבל היא לא ידעה עליו כלום. היא שאלה במקומות, וגם חטופים שפגשה, אף אחד לא ידע. היא לא הביאה לנו שום מידע, וגם אנחנו נאלצנו לומר לה שאנחנו לא יודעים כלום. אבינתן הוא אחד החטופים שלגביו האינפורמציה היא הכי מועטה".
דיצה אור ,אמו של אבינתן ו חברת פורום תקווה, הציגה בעבר בשיחה עם "מעריב" תמונה של מנהיגות מבולבלת שמשלמת מחיר דמים נוראי. לדבריה, נתניהו בוחר ללכת “בין הדרכים” במקום להכריע, לא מנצח את המלחמה ולא מציל את החטופים, רק גורם לעוד אובדן חיים מכל הכיוונים. “זה הכי נורא שאפשר”, היא אומרת, ותיארה איך ישראל מחזקת את חמאס בדיוק במקום לנצח אותו.
כשנשאלת איך היא רואה את הידרדרות המצב המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית ביחס לסיכוי שחרור בנה, היא ענתה בכאב רב: "אין לי הסבר, אני לא מצליחה להבין מה נתניהו חושב. הוא לא בולע ולא מקיא. זאת אומרת, הוא לא מקדם את המצב באף של שום הכרעה".
אבינתן גדל ביישוב שילה, סיים בהצלחה תואר בהנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן־גוריון ובזמן הלימודים נהג להתנדב. אחותו גליה סיפרה: ""אבינתן בחור מאוד מצחיק, הוא תמיד היה מאוד גבוה ועכשיו כשהוא מתאמן הוא חסון, רואים בסרטון החטיפה שלו איך שישה מחבלים מחזיקים אותו כדי להשתלט עליו," אמרה אחותו "כבר כילד הוא היה גבוה, ויש תמונה מאוד מצחיקה שאנחנו מדברים עליה הרבה. זו תמונה מהבר מצווה שלו עם שני חברים והם בקושי מגיעים לו לכתפיים. הוא בחור חברותי, אדם שאוהבים, חבר נאמן. הוא גם סיים תואר בהנדסה, חכם, חתיך, ויש לו לב טוב. אני מאוד אובייקטיבית - הוא גבר מושלם".
לדבריה המשפחה מאמינה שהוא חוזר אליהם: "אנחנו חזקים ואנחנו סומכים עליו שהוא חזק, חשוב לי שלא ישכחו את אח שלי ושיחשוב מחשבות טובות. דיצה אור, אמו של אבינתן אור, אמרה בכיכר החטופים בעת ציון יום הולדתו: ״הייתי רוצה לתת לך במתנה מקלחת חמה. ארוכה ככל שתרצה. או לפחות חמש דקות בשמש. אבל בינתיים כמעט 500 ימים ארוכים וקשים שאתה לבד, בחושך. דמעותינו שוטפות, לבנו מתפלל, אבל אמונתנו חזקה".