הבטיח לאמא שיחזור - ונחטף לעזה: סיפורו של שגב כלפון

בשבעה באוקטובר שגב יצא לבלות עם חברו, אסף, בפסטיבל הנובה. כשהתחיל ירי הטילים אמא של שגב, גלית, ביקשה ממנו שיחזור הביתה. שגב התחיל לנסוע לכיוון דימונה, עדכן את משפחתו שיש שוטרים באזור והכל בסדר. המשפחה, שהבינה שיש בעיות (אך לא תיארה לעצמה שמדובר באירוע בסדר גודל כזה), בחרה להדליק טלוויזיה כדי להתעדכן במה שקורה על אף שמירת השבת.

בכביש 232, נתקלו שגב ואסף במחבלים. קובי, אב המשפחה, צפה בטלוויזיה ושמע על חוליית המחבלים בשדרות ולכן התקשר לשגב על מנת להזהירו. שגב הצליח לענות לשיחה ואמר תוך כדי ריצה לאביו שיש יריות והוא יחזור אליהם אחר-כך.

כשהתחילו היריות שגב ואסף בחרו לצאת מהרכב כי הבינו שהמצב מסוכן מכדי לאפשר נהיגה, הם רצו 600 מטר לשדה חרוש מול המסיבה. אסף החליט לקפוץ לשיח שמצא בדרך ושגב החליט להמשיך לרוץ ולחצות את הכביש. אסף  צפה בטנדר לבן עוצר וחוטף את שגב לתוכו.

המשפחה גילתה ששגב נחטף כשאסף חזר וסיפר למשפחה שראה את שגב נחטף חי ולא פצוע. בהמשך גם פורסם סרטון בו תועד שגב מועלה לטנדר של מחבלי החמאס. האב קובי היה באותו הזמן בבית החולים סורוקה במטרה לנסות לאתר את בנו שם בין הפצועים שהגיעו.

שגב בחור צעיר שזכור לרבים בגלל עיניו הכחולות הוא ילד סנדוויץ', יש לו אח גדול ואחות קטנה ובמשך שנים עבד במאפייה המשפחתית עד שהחליט לצאת לדרך עצמאית בשוק ההון. אמא שלו גלית סיפרה: "שגב שלי הוא ילד קסם, ילד של בית, סקרן, אוהב את החיים. הוא בחור חרוץ, עם הרבה חברים קרובים. לי ולו יש קשר מיוחד. מאחר שהוא ידע שאני אמא דאגנית, שלא רגועה עד שהוא לא בחדרו במיטה, שגב תמיד היה אחראי והקפיד לחזור אלי לכל שיחה ולהשיב לכל הודעה. כשהיה רוצה לפייס אותי ולהשלים, הוא היה נותן לי חיבוק עוטף וקרוב שלא נותן לי אוויר לנשימה". על הכמיהה לפגוש בו אמרה:  "אני חולמת על רגע האיחוד שלנו, מקווה לראות אותו כמו שאני זוכרת. בדרן, שיגיד לי "אמא, לא היה לך מה לדאוג, הסתדרתי". ואני שוב אבשל לו את הדגים שלי, שהוא היה מתעורר ורוצה לטרוף היישר מהסיר.

משפחתו של שגב כלפון קיבלה ממנו אות החיים באמצעות חטוף ששוחרר, על אף שמדובר בבשורה חיובית היא אמרה בדאגה. "הבן שלי עוּנה, הוא מיוסר, רזה ומורעב. ממה שהבנתי מהחטוף שיצא, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שייצא."

הוריו של שגב מיעטו להתראיין התקשורת, אך בעקבות סימן החיים והעדויות הם החלו להגביר את הלחץ ולדרוש את החזרת בנם באופן ציבורי. לדברי אימו: "זה 15 חודשים אנו רצים בין אישי ציבור, בניסיון לבקש את חסדיהם. זה הזוי שאני בכלל צריכה להסביר להם את המובן מאליו, שזו חובת הממשלה שבמשמרת שלה נחטפו אזרחיה, להחזיר אותם למרות המחירים כבדים, אחרת זה ייזכר לה כאות קלון לדורות. בחודש ינואר ציין שגב יום הולדת, ואמא שלו שלחה ברכה מוקלטת בתקווה שישמע רדיו ממקום חטיפתו: "שגב, זו אמא, אתה מציין יום הולדת שני בשבי. אני רוצה שתבטיח לי שאתה חזק בנפש ובגוף ויודע לשמור על עצמך. תהיה בטוח שכולם פה בחוץ עושים הכל לשחרר אתכם וזה יקרה בשבועות הקרובים. לא להתייאש, אתם יוצאים. אני מאחלת לך ביום הולדת זו שתצא אלינו. כולם מחכים לעטוף אותך ולחבק אותך - אבא, רז, רותם, טליה וכל החברים וזה יקרה בקרוב מאוד. הבטחה של אמא. תבטח בקב"ה. המלאכים שומרים עליכם כל רגע וכל דקה, תאמין בזה וזה קורה. אוהבים אותך ומתים כבר לראות ולחבק אותך".