מיד לאחר התבוסה שנחלה האריס לנשיא ארה"ב, ארגון הטרור חמאס שמבין רק כוח, קלט במהירות שהסיפור כבר לא הולך להיות אותו הדבר. עסקת החטופים השנייה לא הייתה יוצאת אל הפועל לולא עמד טראמפ לחזור לבית הלבן. אף חטוף נוסף לא היה חוזר מהשבי הנורא, אם האריס הייתה חוזרת לבית הלבן כנשיאת ארה"ב.
טראמפ חזר פעמים רבות על כך שאין אפילו בלתי מעורב אמיתי אחד בעזה. "הם לא ראו שם אפילו משהו אחד עם עיניים טובות", סיפר בזמנו לאחר אחד מהמפגשים שהוא נוהג לקיים עם חטופים שחזרו מהזוועות. זה, יחד עם התעקשותו להזכיר פעם אחר פעם כי הטבח בעוטף הוא זה שהחל את המלחמה, גורם לי לא להתרשם מדיבורי "השלום" שלו בין ישראל לחמאס.
הלב של טראמפ נמצא במקום הנכון, והוא מבין היטב את המציאות באזור. דיבורי "השלום" מול ארגון הטרור העזתי, הם לא יותר ממס שפתיים של הנשיא, לעבר קואליציית מדינות הערב שיצר מול החמאס. "מה אכפת לי", הוא בטח אומר לעצמו, "אזרוק כמה מילים שאני כלל לא מתכוון אליהן, בשביל להשיג את המטרה הגדולה" - החזרת כל החטופים לישראל.
התרעות פיקוד העורף