ענבר גדלה בפתח תקווה וחנכה ילדים במועדונית בשכונת הדר בחיפה. למסיבת נובה הגיעה כ"הלפרית" - תומכת ברוקדים שלא חשו בטוב . שני מחבלים חטפו אותה ונעלמו. ביום ה־70 למלחמה הודיע צה"ל כי ענבר נרצחה וגופתה מוחזקת בעזה. מאז נחטפה, אמני גרפיטי בארץ ובעולם מילאו רחובות בכיתוב “Free Pink”. "ענבר הייתה כוכבת בסצנת הגרפיטי," סיפר האמן ערן גולוב, "עכשיו הצבע הוורוד הפך לזיכרון".
נועם, בן זוגה, סיפר כי ישן באוהל בכיכר החטופים בימים הראשונים לאחר חטיפתה. חבריה תיארו אותה כאישה אמיצה, רגישה ומלאת אור. אמה, יפעת, אמרה: "ענבר תמיד ראתה את האור והצבע באנשים. העשייה שלה הייתה השכר שלה". לאחר שהמבצע האחרון להשבת החטופים הסתיים וענבר נותרה מאחור, גברו פחדיהם של בני המשפחה. קרובתה, חנה כהן, אמרה: "ענבר הופקרה על ידי מדינת ישראל. היא הייתה צריכה לשוב בעסקת הנשים - וזה אות קלון למדינה".
התרעות פיקוד העורף