בפתח דבריו אמר: "מאוד מתרגש, מתח מאוד גדול. אנחנו בהכנות, בעיקר רגשיות. יש לנו אנשים טובים, יותר נכון – נשים טובות שעוזרות לנו כמשפחה להתכונן לרגע הזה. אנחנו מדברים על החששות את מי אנחנו הולכים לפגוש. אין לנו שום תמונה או סרטון מאיתן כבר שנתיים. אנחנו לא יודעים איך הוא נראה ומה הוא עבר. אנחנו מקווים שהוא שלם עם שתי עיניים ושתי אוזניים, שתי ידיים ושתי רגליים, ושהוא שלם בנפשו. יש מה לדאוג, אחרי הכול הוא לא היה בטיול שנתי".
"אנחנו גרים בקרית ארבע, סמוך לחברון. אנחנו לא מכירים חברה שבטית ערבית ללא נשק. זה כמו לקחת לנו את כרטיס האשראי. אם אתה לוקח להם את הנשק אתה גוזר עליהם גזר דין מוות, והם לא יתנו לדבר כזה לקרות", כך לדבריו.
"אני חושב שהם לא התחילו לשלם על מה שהם עשו לנו, אבל אתבטא בצורה יותר ברורה לאחר שאחבק את איתן", סיכם, "אשתי ואני נחבק אותו ביחד, וזה יהיה חיבוק משולש. אנחנו מתלבטים מה יהיה המשפט הראשון. נחבק אותו בחיבוק אמיץ מאוד. יש גם ערך לחיבוק עם שתיקה שיש בו את הפורקן של הגעגוע והדאגה שאי אפשר להסביר אותם".