לפי עדויות של מכרים, מאז אותו יום שחור לפני שנתיים, ילנה לא הצליחה להתאושש מהאובדן הנורא של בנה. מצבה הנפשי, שהיה מורכב גם קודם לכן בשל התמודדות ארוכת שנים עם מחלת נפש, הלך והידרדר. "היא מעולם לא חזרה לעצמה" סיפרו קרובים. בשבועות האחרונים, עם התקרבות יום השנה השני לרצח בנה, מצבה החמיר עוד יותר. ב-9 באוקטובר 2025, יומיים לאחר האזכרה של סלבה, ילנה קיבלה את ההחלטה הטראגית לשים קץ לחייה.
סשה הוסיף כי הוא מבקש לקבור את אמו לצד אחיו, אך נתקל בקושי כלכלי משמעותי: "ליד אחי יש מקום קבורה פנוי, אך כעת נודע לי שדורשים ממני עבורו 24,000 שקלים... מאוד חשוב לי שאמא שלי תקבר לידו. אם מישהו יכול לעזור, אשמח שיפנה אליי." הוא ציין מספר טלפון ליצירת קשר: 058-4014788.
המקרה של ילנה וסלבה מצטרף לשורה ארוכה של סיפורים קורעי לב על משפחות שחייהן התנפצו בעקבות הטבח בשבעה באוקטובר, האסון, שהותיר מאות הרוגים ופצועים, ממשיך להטיל צל כבד על החברה הישראלית, ומעלה שאלות על התמיכה הנפשית הניתנת למשפחות השכולות.