מאות התאספו משעות הבוקר סמוך למנחת המסוקים הסמוך לבית החולים בלינסון בפתח תקווה, בציפייה דרוכה לקראת הגעת השבים. רבים מהם הניפו את דגלי ישראל, היו ביניהם שהניפו שלטים, עליהם נכתב בין היתר – "הגיבורים שבים" ולמקום אף הגיע די.ג'יי שהשמיע מוסיקה, שהשלימה אווירה מרגשת וססגונית.
כל אחד מהם התקבל בתשואות סוערות עם נחיתת המסוק והמעבר לרכב שהסיע אותו לבית החולים. היו כאלו שהגיעו במיוחד כדי לפגוש את חבריהם כבר בעת נחיתת המסוק. "הגענו מכפר סבא, כדי לראות את אביתר, ציפינו וחלמנו על הרגע הזה", סיפרו בהתרגשות שלושה צעירים כאשר הם לובשים חולצות עליהן מתנוסס שמו של חברם.
אלון אהל ובני משפחתו פתחו את דלת הרכב ונופפו למאות שהקבילו את פניהם, כתודה והערכה על התמיכה החמה בה הקבילו את פניהם. לחדרו של אלון הובא פסנתר, שהוא כל כך אהב לנגן עליו. אחיו רונן המחיש את ההתרגשות הרבה, לאחר ההגעה לבית החולים: "וואו, תחושות מטורפות. ההתרגשות באמת אי אפשר לתאר אותה. זה יום מטורף, בשבילנו, בטח בשביל אלון. כמה שהוא התרגש". האח סיפר עוד על המפגש הראשון עם אלון, לאחר שנתיים: "הוא התרגש נורא, ישר קפצנו והתחבקנו והוא פשוט היה בשוק. הוא מאושר, מאושר להיות פה, מאושר להיות בבית ולהיות איתנו עם המשפחה ולראות את החברים שלו, הוא היה בשוק, כל כך שמח לראות אותנו ולגמרי הרגיש בטוח לדבר על הכל ולשתף מה שהוא רוצה. מדהים".
על העתיד הוא אמר באופטימיות: "הוא מוכן לשלב הבא ואנחנו מוכנים לזה. אלון נראה בסדר, יציב, חזק. אבל כמובן שיש עוד דברים שאנחנו נדע יותר בהמשך ונתמודד איתם".
על המפגש עם בני משפחה של שבים נוספים, שנאבקו בצוותא למען השבת יקיריהם, הוא סיפר: "אנחנו חברים שכבר נהיו אחים. רק הם יכולים להבין את רמת ההתרגשות והחיבוקים. זה כיי שאנחנו ברגעים האלה גם ביחד ומבינים אחד את השני ורואים אחד את השני".