ירון סיפר כך: "הוא היה סגור במן סוג של כלוב עם סורגים. באורך המזרון ובגובה של 180. הוא היה אזוק בתקופה של השנה+ האחרונה, אזוק לסורגים. פעם אחת היה לו ניסיון בריחה שבעקבותיו הייתה החמרה של התנאים שלו. אז הרביצו לו. אני לא יודע פרטים - אבל יודע שהיה לו ניסיון בריחה. הוא היה כל הזמן במנהרות. אני לא יודע פרטים מדויקים. זה דברים שהוא מספר לאט לאט ואנחנו לא שואלים בצורה יזומה".
ירון ציין ש"גם בתקופה שלפני כן הוא היה גם במקום עם סורגים, אבל יותר גדול ולא אזוק. לא הרעיבו אותו אבל האוכל היה דל. מסביבו תמיד היו שומרים שהקרובים שלהם נהרגו על ידי צה"ל". ביחס לקשר עם שוביו סיפר: "היה לו קשר מסוים עם מי שהביא לו אוכל אבל אסרו עליהם לתת לו נתונים או דיווחים על מה שקורה. הוא היה מנותק".
עוד סיפר שאבינתן ידע על העסקאות: "בהתחלה הייתה לו תקווה שהוא ייצא עם איזה עסקה. אחר כך הוא הבין שמשאירים אותו מאחור, שהחמאס משאיר אותו מאחור".
"לא היו לא ספרים ולא היה לו שום דבר. היה לו באיזשהו שלב קובייה הונגרית. אני לא יודע איך הוא יצא שפוי. זה נס. הוא היה מנותק לגמרי במשך כל השנתיים האלה". אמר ירון והוסיף: "זה מדהים ואני אומר זה נס. צריך שישמרו עליך מהשמיים. כי התנאים שהוא היה בהם הם ממש ממש קשים. זה דבר שצריך ממש נס בשבילו, מלאך ששומר עליך מלמעלה".
ביחס לנועה ארגמני זוגתו, שהופרדה ממנו בעת החטיפה ונלחמה על שובו מאז שהוחזרה במבצע ארנון, סיפר ירון שהשובים אמרו לאבינתן מההתחלה שהיא שוחררה למרות שהייתה עוד שבויה. ביחס למפגש בין נועה ואבינתן סיפר ירון: "נועה נפגשה איתו לחוד ואנחנו לחוד, לפי בקשתו. אני חושב שזה חכם. יש להם את ההרגלים האינטימיים שלהם. זה לא צריך להיות מול אבא ואמא".
את התחושות של המשפחה תיאר ירון כך: "אנחנו כמו משייטים בחלום. זה ממש חלום. התגשמות תפילות. אנחנו היינו בחשש שזה עשוי לקחת הרבה זמן, וגם חששנו לגורלו של אבינתן, מה יהיה איתו. שהוא בסכנת חיים כל הזמן. אני חייב לומר, אחרי הכל, אחרי כל המאמצים - זה נס גלוי משמיים".
התרעות פיקוד העורף