רוח קלה נושבת מהים, נושאת עמה ריח מוכר של מלח וגעגוע. אחרי יותר משנתיים שבהן היה סגור, מתכסים שוב גרגרי החול של חוף זיקים בצעדי מטיילים, משפחות וילדים. קולות הגלים מתערבבים בצחוק הראשון מזה זמן רב, עדות מוחשית לתחילתה של חזרה לשגרה בדרום.
יהודית אלבז ורון אוזן, שלושת האחים של אלי אוזן והילדים של אריה אוזן ז״ל הגיבו. יהודית: "אני מאושרת מאוד כי אין משהו שאני יודעת שאבא שלי ואח שלי היו רוצים מלראות את החוף הזה יחזור להיות פעיל, הם היו מגיעים לכאן כמעט כל סוף שבוע עם אח שלי דגים פה , זה היה העולם שלהם".
רון: "קשה לי לראות את החוף ללא כל אזכור לנרצחים, אפילו המיגונית שהייתה פה נלקחה לאחר חצי שנה ולקחו אותה לבסיס בנחל עוז בלי ליידע אותנו בכלל. היום אנחנו בשיח מול ראש המועצה, החוף נפתח ואנחנו בעד זה , קשה לי שיהיה טקס שבוע הבא ללא כל אזכור זאת תחושה קשה. השקיעו ושיפצו פה את החוף יכלו להשקיע עוד קצת. החוף הזה זה הבית שלי אין מקום שאני מכיר יותר טוב מפה, אני מתרגש מאוד בגלל זה אבל יש תחושה לא פשוטה". בהמשך הגיע ראש המועצה ושוחח עם המשפחה בניסיון לפתור את הסיטואציה.