בזמן האירוע - רבים מהמשתתפים תיארו כי החומרים יצרו מעין "מנגנון הגנה" שאפשר להם לשמור על תפקודיות. הם דיווחו על ניתוק רגשי, תחושת מציאות שונה ושינוי בחוויית הזמן, אך במקביל על יכולת פעולה מהירה – ריצה, קבלת החלטות ונחישות להישאר בחיים.
החוקרים זיהו תופעה ייחודית, שמכונה במחקר "דיסוציאציה פסיכדלית אדפטיבית" - מצב של ניתוק רגשי תוך שמירה על מודעות ותפקוד. בזמן ההתאוששות וההחלמה – רבים התקשו לשלב את החוויות הקשות הללו בזיכרון ולעבד את משמעותן. חלקם חשו בלבול או חרדה מוגברת, וחלקם חששו מהופעת זיכרונות מאוחרים. לצד זאת, הקהילה והחיבור לשורדים אחרים שימשו גורם מגן משמעותי בתהליך ההתמודדות.
בנוסף על כך, החוקרים זיהו שני מסלולי החלמה שסייעו לשורדים. לצד הטיפול הפרטני - בדגש על "טיפול מיודע פסיכדליה" שמכיר בחוויות משני התודעה ללא שיפוטיות, מרבית השורדים ציינו שנתמכו במידה רבה על ידי תהליכי ריפוי קהילתיים שמונעים מהתרבות הייחודית של קהילת המסיבות, אשר כללו ריטריטים טיפוליים ואירועים קבוצתיים.
המחקר מתאר כיצד הניצולים התמודדו עם "סטיגמה כפולה" - היותם קורבנות טראומה שהיו תחת השפעת סמים - מה שעיכב פנייה לעזרה מחשש שיראו בהם "ילדי מסיבות מסוממים" ולא קורבנות לגיטימיים, וכיצד תמיכת עמיתים ש"היו שם" הפכה לגורם מרכזי בהחלמה. הממצאים מדגישים, לראשונה, שהחלמה מטראומה קולקטיבית אינה תהליך אישי בלבד אלא תהליך קבוצתי הדורש מענים טיפוליים רגישי-תרבות במספר רמות - אישית, בינאישית וקהילתית.
גיא סימון, דוקטורנט מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר־אילן, מוביל המחקר, מסביר: "הטבח בנובה יצר מצב שאין לו תקדים במחקרי טראומה: אירוע רב־נפגעים שבו רבים מהניצולים חוו את הזוועה תחת השפעת חומרים פסיכדליים. מצאנו שתודעה משתנה יכולה, ברגעי קיצון, לספק סוג של מנגנון הגנה – ניתוק רגשי, תחושת מציאות אחרת ואף דחיית תחושת הזמן – שבעצם אפשרו לאנשים לפעול, לרוץ, לקבל החלטות ולהיאחז בחיים".
"זה מצב פרדוקסלי: מה שבאותו רגע סייע לשרוד, הופך בהמשך למורכב מאוד לעיבוד. השורדים מתארים קושי עצום לגשר בין מה שחשו אז – ניתוק, אפילו תחושת רוגע – לבין מה שבפועל התרחש סביבם, מעשי טבח וזוועות שאין לתאר", הוא מסביר.
הוא מדגיש: "ההבנה הזו חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת לנו לא רק לתעד ולכבד את חוויות השורדים, אלא גם לחשוב מחדש על הכלים הטיפוליים שאנו מעניקים להם, ולבנות מענים מותאמים יותר לתהליכי שיקום והחלמה. במקרה זה, מצאנו כי ריפוי מבוסס תרבות הוא נתיב החלמה אורגני ואידיאלי וכדאי לקחת זאת בחשבון".
"במקביל, משך כל העת אנו עסוקים בלמידה וחקר משמעויות הטראומה ואופני ההחלמה, בכדי להרחיב את הידע שקיים בעולם סביב אירועים מסוג זה, ולשפר את הטיפול שניתן לקהילת השורדים והנפגעים". בעמותה מטפלים מאות מומחים בכ-1,000 שורדים ושורדות, והיא מהווה גוף ידע ארצי, טיפולי ומחקרי, לטיפול בטראומות בטיפול מיודע פסיכדליה.
התרעות פיקוד העורף