עוד נטען, כי משרד הכלכלה אחראי על אחסון מוצרים בסיסיים במחסני החירום ועל מפעליים חיוניים בתחום המזון. אולם, בביקורת נמצא כי קיים מחסור בהתקשרויות של משרד הכלכלה לגבי חלק מהמוצרים הללו ואף קיים מחסור בחלק מהמוצרים המאוחסנים במחסני החירום. בנוסף, המוכנות של המפעלים החיוניים חלקית ולא מספקת.
"על משרד החקלאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים - בהם המל"ל, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פיקוד העורף, לסיים את גיבוש התכנית הלאומית לבטחון המזון ולפעול לאישורה בממשלה", ממליץ מבקר המדינה בסיכום דו"ח הביקורת הנוקב.
לא מצליחים להוריד את יוקר המחייה
"לפתיחת השוק הישראלי לתחרות קיימת חשיבות במלחמה ביוקר המחיה. ממשלות יזמו 'רפורמות', אך אלו לוו בליקויים", מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת על יוקר המחייה בישראל.
עוד נטען בדו"ח הביקורת הנוקב: "ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'(מינואר 2025) - היבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לא פרסמו את הדרוש מהם לביצוע הרפורמה. הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מה-1 ביוני 2023 עד ה-1 ביוני 2024, במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ-57%) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי".
מחברי הדו"ח מתריעים עוד, כי למרות הגידול המשמעותי בסחר המקוון – מכ-16 מיליון חבילות של עד 75 דולר בשנת 2020 לכ-52 מיליון חבילות בשנת 2024 (פי-3.25) והחשיבות שלו לצרכנים בשל הפטור ממס על רכישות עד 75 דולר, במגזרים רבים ומשמעותיים של מוצרי הצריכה לא חלו ירידות משמעותיות במחירים לצרכן ובפרט בתחומים בהם בהם קיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר.
עוד נטען בדו"ח הביקורת, כי למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, זעירים וליבוא אישי של כלי רכב, לא התפתחה תחרות של ממש בין יבואנים אלה ליבואנים הישירים, שנתח השוק שלהם עומד על כ-97.5%.
"הדבר מעמיד בסימן שאלה את יכולת חוק שירותי רכב להרחיב עוד את היק הייבוא המקביל של כלי רכב", מתריעים מחרי הדו"ח – "מתן הרשיונות ליבואנים הגדולים עלול להגביר את הריכוזיות של יבואני הרכב הישירים הגדולים ולהקטין את התחרותיות בתחום".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לדו"ח: "לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל".
עוד נמסר: "בנוסף בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים. בנוסף, יזם המשרד חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות".
לסיום, נמסר ממשרד החקלאות: "פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הינם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אלו נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".
בהמשך לדו"ח מבקר המדינה בנושא טיפול הממשלה בייבוא, נמסר ממשרד האנרגיה: "משרד האנרגיה והתשתיות מוביל את הרפורמה המוצלחת ביותר בייבוא מוצרי החשמל. הרפורמה היא הראשונה שנכנסה לתוקף, ועל פי דו"ח שפרסם המשרד בחודש מאי האחרון, היא כבר מביאה להפחתת יוקר המחייה. הדו"ח מצביע על כך שהרפורמה של משרד האנרגיה והתשתיות הביאה לירידה במחירי מוצרי החשמל הביתיים בשוק ענק של מעל ל-10 מיליארד ש״ח בשנה וכמו כן לחיסכון של מאות שקלים בשנה לכל משק בית. הרפורמה שביצע המשרד הביאה להורדה בנטל הרגולטורי והביורוקרטי על יבואנים, הגבירה את התחרות והביאה לכניסה של מגוון רחב יותר של מוצרים יעילים באנרגיה. דו”ח מבקר המדינה אף ציין כי יישומה של הרפורמה נעשה ללא פגם, והיא מהווה מודל למשרדי ממשלה נוספים".
כמחצית מהדירות הרשומות בטאבו אינן מופיעות בקובץ מאגר נדל"ן של רשות המיסים
בדו"ח הביקורת על מיסוי מקרקעין, מתריע מבקר המדינה, כי רק כמחצית מהדירות המופיעות בלשכת רישום מקרקעין (טאבו( אינן מופיעות בקובץ מאגר מידע נדל"ן ברשות המיסים.
"יוקר הדיור בישראל זקוק לטיפול משמעותי. הטיפול דורש מידע עדכני וזמין על הנדל"ן בישראל. למרות זאת למעלה מ-900,000 דירות - כמחצית מהדירות המופיעות בטאבו - אינן מופיעות בקובץ מאגר מידע נדל"ן ברשות המסים.
יד ימין לא מתואמת עם יד שמאל - לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים: "מאגר מידע נדל"ן", המנוהל על ידי רשות המיסים, ו"אתר הנדל"ן הממשלתי", המנוהל על ידי מפ"י. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית, באופן שעלול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה.
ייתכנו מקרים שבהם אזרחים לא יקבלו מענק עבודה על אף שזכאים לו, זאת בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ מאגר מידע נדל"ן של רשות המיסים. כך, לדוגמה, בשנת 2022 הוגשו 5,700 פניות לבחינה מחודשת של שלילת מענק עבודה מהן 4,783 (83.9%) התבררו כנכונות. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים.
על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות".
פרויקט הכפלת מסילת הרכבת תל אביב-חיפה ימשך עשרות שנים
מבקר המדינה מתריע בפרק על בדיקות כדאיות של פרוייקטים תחבורתיים, על רקע עומסי התנועה הכבדים, כי המחסור הקיים בתשתיות תחבורתיות המתבטא במצאי תשתיות כבישים, נמוך בכ-35% מהממוצע במדינות ה-OECD והחלופות השונות להשקעה מחייבים ניצול מושכל של התקציבים המושקעים בתשתיות התחבורה לבחירה של הפרוייקטים הכדאיים ביותר במונחי עלות-תועלת למשק.
אנגלמן ממליץ, כי משרדי התחבורה והאוצר ישפרו אתתהליכי תכנון תשתיות התחבורה בישראל, תוך הגברת השקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות לגבי אישור פרוייקטים ותיעדופם, התאמה טובה יותר של התכנון התחברותי לצורכי הציבור וניצול יעיל יותר של המשאב הציבורי.
בביקורת המעקב עולה, כי הקמת חלק מהפרויקטים התחבורתיים במטרופולין חיפה, כגון קו הרכבת הקלה חיפה-נצרת והכפלת המסילות בקו תל אביב-חיפה, ייימשך עשרות שנים.
"הזמן המשוער שיחלוף מתחילת תכנונם ועד סיום ביצועם ינוע בין 18 ל-28 שנים", מתריע מבקר המדינה – "על אף משכי הזמן הארוכים של הקמת שני הפרוייקטים והמשאבים הרבים המושקעים בהם, נמצא כי לא כונסה ועדת שרים לתשתיות לאומית, אשר הוקמה ביולי 2023".
ההוראה במוסדות אקדמיים משנית בחשיבותה לקידום המחקר האקדמי
"המל"ג והמוסדות נדרשים לשינוי תפיסתי – עליהם למקד את תשומת הלב של מערכת ההשכלה הגבוהה גם בהוראה האקדמית ולאמץ הזדמנויות לחדשנות בהוראה, ולא לראות בקידום איכות ההוראה משנית בחשיבותה לקידום המחקר האקדמי", ממליץ מבקר המדינה בפרק איכות ההוראה האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה. אנגלן מתריע, כי משאלון בקרב מרצים עולה, כי כ-41% מהם השיבו כי לא השתתפו בהכשרות מטעם המרכז לקידום הוראה.
"אשר למרצים שקיבלו באופן עקבי ציון נמוך בשאלון הסטודנטים, כ-80% מראשי המרכזים השיבו בסקר, כי לכל היותר מחצית מהם השתתפו בהדרכה מקצועית או פדגוגית בתחום בשנת הלימודים 2023-2022", מצין אנגלמן וקובע: "בנסיבות אלה, הידע הפדגוגי של מרצים והחשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים אינם מספקים ואיכות ההוראה האקדמית אינה מייטבית".
אנגלמן ממליץ עוד, לאמץ מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים להערכת איכות ההוראה של המרצים במוסדם, באופן שייצר תמונתמצב מלאה של כישורי ההוראה של המרצים ויגביר את האמון ואת שיתוף הפעולה של כל הגורמים הרלוונטיים.
התרעות פיקוד העורף