המחקר, שפורסם בכתב העת המוביל Journal of Aging and Environment, בדק 495 ישראלים בני 60 ומעלה ובניגוד לתפיסה הרווחת, המחקר מגלה שנגישות פיזית של השכונה - כמו מעליות, שבילים נוחים, התמצאות במרחב (תאורה ושילוט), ומגוון מקומות שירות ציבוריים והקרבה אליהם, משפיעה ישירות רק על היבט אחד מתוך ארבעה של איכות החיים. "גילינו כי נגישות סביבת המגורים היא רק התנאי הבסיסי ומה שבאמת קובע את איכות החיים והמאבק בבדידות זה מידת השילוב וההשתתפות הפעילה בחיי הקהילה", אומרים החוקרים.
המחקר זיהה ארבע קטגוריות של פעילויות קהילתיות שמשפיעות באופן שונה על איכות החיים:
השתתפות חברתית פנים אל פנים - התגלתה כיעילה ביותר להעלאת איכות החיים והפחתת בדידות. "השתתפות חברתית הייתה הגורם החזק ביותר", מסבירה ד"ר שגב-יעקובובסקי, "מפגשים עם חברים, השתתפות באירועי קהילה ופעילויות קבוצתיות השפיעו חיובית על כל ארבעת תחומי איכות החיים והפחיתו משמעותית את הבדידות".
קשר באמצעות רשתות חברתיות אלקטרוניות - הפתעת המחקר. ממצא מפתיע במיוחד שנגע לשימוש בטכנולוגיה. "רשתות חברתיות אלקטרוניות - זום, וואטסאפ, פייסבוק - הוכחו יעילות כמעט כמו מפגשים פנים אל פנים", מציין פרופ' שפירא. "זה שובר סטריאוטיפים על מבוגרים וטכנולוגיה".
פעילות יצרנית, עבודה והתנדבות – השתתפות בעבודה או התנדבות שיפרה את הבריאות הפסיכולוגית והסביבתית ותרמה להפחתת הבדידות.
פעילות בבית – גם יעילה וגם מגבילה: "כאן הייתה התוצאה הכי מורכבת", מסביר פרופ' שפירא. "פעילויות בבית כמו בישול, ניקיון וקניות שיפרו את הבריאות הגופנית, אבל במקביל הגבירו את תחושת הבדידות ופגעו ביחסים החברתיים".
"התוצאות מובילות להמלצות ברורות למתכנני ערים ונותני שירותי רווחה", אומרים החוקרים. "נדרש תכנון משולב, לא מספיק לבנות שכונות נגישות פיזית, יש לכלול בתכנון גם מרכזים קהילתיים פעילים. לחילופין, ניתן לנייד מרכז קהילתי בין השכונות ולהציע מגוון גדול של פעילויות ובכך למשוך מבוגרים רבים יותר להשתתף. בנוסף, יש להשקיע בהכשרת מבוגרים לשימוש ברשתות חברתיות מקוונות, ליצור אפשרויות להתנדבות, עבודה חלקית ומפגשים חברתיים ולעודד יציאה מהבית".
ד"ר שגב-יעקובובסקי מציעה מסקנה נוספת גם לאדם הפרטי המבוגר: "חשוב להיות פעיל בבית, אך חשוב עוד יותר לצאת מהבית ולהשתלב בחיי קהילה על מנת להעלות את איכות החיים ולהפחית את תחושת הבדידות שהיא קשה ומציפה בגיל המבוגר במיוחד". ד"ר שפירא מדגיש: "המחקר רלוונטי במיוחד למצבי חירום מתמשכים בהם נדרש בידוד חברתי, כמו במצב הביטחוני שפגשנו בשנתיים האחרונות".