כלפון תיאר את תנאי השבי הקשים ואת השפעת ההתבטאויות הפוליטיות בישראל על מצבם של החטופים. "הם עברו תנאים מאוד קשים. הרביצו להם, התעללו בהם, ויותר מזה - הם חטפו וסבלו מבן גביר", אמר. "כל פעם שבן גביר צייץ, המחבלים בקצה המנהרה נכנסו עם פנסים. הם השתתקו, הם ידעו שהם הולכים לחטוף. הם לא נשמו. פניתי למעגל הכי קרוב של נתניהו ואמרתי שמישהו צריך לסתום את הפה של בן גביר. לצערי לא עשו כלום".
האב סיפר גם על השינוי שעבר שגב מאז שחזר מן השבי. "אתמול בחדר האוכל נשאר אוכל, והוא אמר - מה תעשו עם זה? אל תזרקו. תמסרו את זה לאנשים שאין להם. הוא גם לא מסוגל לראות בקבוק מים שלא נגמר. בשבי הוא היה צריך לשתות מים עם חרקים, לסנן עם פד. לא הגיוני מה שהם עברו שם. נלקחת ממך ההחלטה איך לחיות ואיך לאכול".
האב דיבר על הכעס שמלווה אותו מאז השחרור: "שגב נלחם רק כדי לשרוד. הוא עבר דברים בלתי אנושיים. יש בי כעס נוראי למה זה נמשך 738 ימים. זה אוכל אותי מבפנים". כלפון תיאר כיצד בניו ושורדי השבי האחרים מצאו כוח באמונה: "רום ביקש ממני ללמד אותו להניח תפילין. איתן הורן החליט לצום ביום כיפור וביקש משאלה – אם אצום, אני אצא. הם נשאו תפילה, לא הייתה להם ברירה. החרב הייתה מונחת על הצוואר שלהם".
בסיום דבריו אמר קובי כלפון: "שגב פנה לקב"ה ואמר - תשאיר אותי חי בשביל ההורים שלי, אני רוצה לתקן את הדרך שלי. הוא האמין שמישהו משגיח עליו".