אנשי הרווחה הם הראשונים ב"קו החזית" של ההתאוששות של החברה הישראלית מהטראומה הלאומית של ה־7 באוקטובר: הם מטפלים באוכלוסיות מוחלשות - ילדים, קשישים, נפגעי טראומה, חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים.
אך בעודם עושים ימים כלילות למען רווחתם של רבים, סקר חדש של המוסד לבטיחות ולגהות חושף תמונה מדאיגה: עובדי הרווחה, הבריאות והסיעוד חשופים לשחיקה, לעומס רגשי וללחץ נפשי - ולעיתים קרובות כמעט ללא תמיכה מספקת.
הנתונים מצביעים על חשיפה משמעותית לסיכונים פיזיים ופסיכו־סוציאליים: 25% מהעובדים עומדים שעות ארוכות בעמידה, 26% יושבים יותר משעתיים ברציפות, כמעט שני שלישים מדווחים על עומס קוגניטיבי גבוה, ושליש על עומס פיזי כבד. רבים חשים חוסר אוטונומיה וחוסר הוגנות במקום העבודה, בעוד 56% מהם חשים כי הם נושאים באחריות כבדה.
הפסיכולוגים, אנשי צוותי הרפואה והעובדים הסוציאליים בשירות הציבורי מטפלים גם בחיילים ובאנשי ביטחון ורפואה הסובלים מטראומה ופציעות, וכבר שנים אינם מקבלים תגמול ראוי מהמדינה. כעת, עם העומס המוגבר, הם נדרשים לעבוד שעות ארוכות - לעיתים בהתנדבות - ללא פיצוי הולם, מה שמגביר תחושות של דיכאון, כעס ועלבון.
על פי המוסד לבטיחות ולגהות, קיימים מספר צעדים שניתן לנקוט כדי להקל על העומס הנפשי והפיזי: ניהול שיח פתוח וחיזוקים מילוליים בסביבה תומכת, שמירה על אורח חיים בריא ותזונה נכונה, הימנעות מאכילה רגשית, ושימוש בשיטות לחיזוק החוסן הנפשי - מיינדפולנס, יוגה, פעילות גופנית, אומנות ועשייה למען הקהילה.
בנוסף, ניתן להיעזר בגופים המספקים הדרכה, פעילויות, הרצאות ותמיכה למטפלים ולאנשי מקצוע. ד"ר וינקלר מסכם: "מי שנדרשים להיות חזקים עבור אחרים, לא יהיו חסינים לעד בפני הלחץ אם לא נספק להם את הכלים והתמיכה הדרושים. על הממשלה והמוסדות המעסיקים לפעול למענם - לפני שהמחיר הנפשי יהיה גבוה מדי".
התרעות פיקוד העורף