לדברי מור, “התחילו ממש להגיע הרבה אנשים לכיוונינו והתחילו לרסס ממש קרוב אלינו. פשוט נשכבנו על הרצפה ואני שומע את האנשים מפוחדים, ובנות בוכות. ואנחנו אומרים זה תבור זה גולני מצילים אותנו ואין לנו מושג מה קורה”. מור תיאר את אזור החטיפה כמקום דו מפלסי: “היה כמו בקעה כזאת שם בחורשה ומלא אנשים נשכבו שם”.
באותם רגעים ניסה מור ליצור קשר עם בני משפחתו: “אז אמרתי אני אתקשר לאבא ואז נזכרתי שהיום חג ואבא בלי הטלפון. התקשרתי לאלי (דוד המשפחה) אני עושה לו וידאו כזה ואני אומר לו ‘תתקשר לצה״ל מה הולך פה?!’ אמרתי לו חבר שלי לא עונה ואז קבלתי הודעה מאליקים ‘אני באוהל עם הפצועים’”.