נחמיאס, בעליו של מוסך לאופנועים ולרכבי שטח בקיבוץ ניר יצחק, מצא את בנו "מסתובב בין הרגליים", לדבריו, כבר כשהיה ילד קטן. "איתי היה איתי במוסך, למד להיות מכונאי מעולה. האהבה שלו לתחום התבטאה גם ברכיבה על טרקטורונים, אופנועים ורכבי שטח מגיל ממש צעיר. איתי התבלט בכושר הנהיגה שלו ובחוש הטכני שלו. הוא בנה לעצמו סימולטור כדי לתרגל נהיגה ולהשתפר".
איתי שאף גם להתגייס לשירות קרבי – הכי קרבי שאפשר. "הוא התמיין ליחידה הרב־ממדית, התקבל, סיים מסלול של לוחמים", ממשיך נחמיאס. "זה אחד המסלולים הקשים בצבא. הוא היה ילד שאף פעם לא התלונן שקשה, גם אם היה קשה".
החיים, אומר נחמיאס, השתנו לחלוטין מאז. "יש החיים שלפני, והחיים שאחרי. אנחנו קוראים לזה 'חיינו החדשים'. כל אחד מתמודד עם השכול בדרך אחרת, אין לזה חוקים. אני יותר מסתגר, לא רואה טלוויזיה, כמעט שלא הולך לאירועים גדולים. כל פרויקט מימון ההמונים הזה מוציא אותי הרבה מאזור הנוחות שלי. אשתי יותר ורבלית, היא לקחה את זה לכיוון השני. היא הפסיקה לעבוד, עושה הרצאות על 7 באוקטובר, על ההתמודדות, עוסקת בהנצחה. אני משתדל להמשיך לעבוד במוסך. זה מסיח את דעתי. אני מרגיש שאיתי שם לידי, כל היום מסתובב פה, שקט כהרגלו, לא מדבר. אבל הוא פה, איתי כל הזמן. הדמות שלו מסתובבת פה".
השנה, מבהיר נחמיאס, המטרה היא להצליח לסיים את המרוץ. הקבוצה, הוא מספר, תורכב מהנהג מיכאל חן, מנווט ישראלי שישב עימו ברכב ומכ־20 איש נוספים: ישראלים שיגיעו מהארץ וכאלה שחיים בארצות הברית. הם יעטפו את הצוות וידאגו לכל התחום הלוגיסטי, לאוכל, לתחזוקה, לתיקוני הרכב. "המרוץ עצמו אומנם נמשך יומיים, אבל כל התהליך, כולל האימונים, לוקח שלושה שבועות", מסביר נחמיאס. "מימון ההמונים נועד לכך שנצליח להעמיד את הרכב על קו הזינוק ולסיים את המרוץ. סכום המימון הוא מיליון שקלים, תקציב שנועד למרוצים למשך שלוש השנים הקרובות".
בשנה הבאה מקווה נחמיאס לצרף אליו למרוץ גם את רעייתו והילדים. "עבורנו, להניף את דגל ישראל על קו הזינוק בקליפורניה זה הנצחה, זיכרון, מורשת, געגוע ואהבה שאין לה קו סיום", הוא מסכם.
התרעות פיקוד העורף