למעלה מ־90% מתושבי החבל כבר שבו לבתיהם. חמשת היישובים האחרונים כיסופים, חולית, כפר עזה, בארי וניר עוז , צפויים לשוב במהלך 2026–2027. לשיקום ולפיתוח התשתיות הוקצה תקציב של 4.2 מיליארד שקל, שמתוכם הושקעו כבר 1.9 מיליארד.
בתחום החינוך הוקצה תקציב של 1.9 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות, מהם הושקעו עד כה 487 מיליון שקל. התוכנית כוללת חיזוק לימודי אנגלית ו-STEM, השקעה במצוינות, מבנים חדשים ותוכניות העצמה. בהשכלה הגבוהה , מוקצים 286 מיליון שקל, כולל הקמת שלוש פקולטות חדשות במכללת ספיר: הנדסה, מדעים מדויקים ומקצועות הרפואה.
בתחום הבריאות מושקעים 721 מיליון שקל בחיזוק שירותי רפואה, כולל שני מרכזים רפואיים חדשים, דגש על בריאות הנפש וחדשנות דיגיטלית. עד כה הושקעו 357 מיליון שקל. בתחום הרווחה מוקצים 418 מיליון שקל, כולל טיפול במשפחות, ילדים ובני נוער בסיכון, תוכניות סיוע לקשישים, יחידות התמכרות וביטחון תזונתי.
תקומה שמה דגש על חיזוק הפעילות העסקית , תמריצים, ערבויות, הלוואות והכשרות, בהיקף של 536 מיליון שקל. בנוסף יוקמו פארק הייטק אזורי, מכון מחקר יישומי ומרכז חדשנות בשער הנגב, כחלק מהשקעה כוללת של 676 מיליון שקל. המטרה: יצירת אקו-סיסטם טכנולוגי שישמש מנוע לצמיחה ותעסוקה איכותית.
לצורך חיזוק הרשויות הוקצו 735 מיליון שקל, מתוכם הושקעו כבר 100 מיליון בפיתוח אזורי תעשייה ומרכזי מסחר. בתחום הביטחון – תקציב של 885 מיליון שקל, הכולל הסדרת כיתות כוננות, תקנים ואמצעים לשיפור תחושת הביטחון. בנוסף, 116 מיליון שקל יושקעו בביטחון הלאומי – תחנת משטרה חדשה בשדרות, חיזוק מערך הכבאות והאבטחה במוסדות חינוך. בתחבורה: 496 מיליון שקל לשיקום דרכים, בטיחות ותאורה.
בתחום התרבות, השקעה של 258 מיליון שקל, כולל הקמת היכל תרבות בשדרות, קונסרבטוריון ואולם תרבות בחוף אשקלון. בתחום הספורט – 265 מיליון שקל, הכוללים בריכה אולימפית באשכול, אולם ספורט חדש בפתחת שלום ושיפוץ בריכה בשדות נגב. בתיירות – 143 מיליון שקל לפיתוח אתרים, מיתוג, לינה ויזמות, מתוכם הושקעו כבר 67 מיליון שקל.
בענף החקלאות, הנחשב לעוגן כלכלי וביטחוני, יושקעו 862 מיליון שקל. התוכנית כוללת פיתוח חקלאות מתקדמת, תשתיות מים ומו”פ, ותמיכה במשקים ובחברות מקומיות. בתחום ההנצחה והמורשת הוקצו 278 מיליון שקל לתיעוד והנצחת אירועי 7 באוקטובר ולהקמת אתר הנצחה לאומי לחבל תקומה.
בפעם הראשונה, המנהלת מפרסמת מפת מדדים כמותיים למדידת הצלחת התוכנית כ־20 מדדים בתחומי דמוגרפיה, כלכלה, תעסוקה ואיכות חיים, שנבנו בשיתוף הלמ”ס ומשרדי הממשלה. המטרה לטענתם היא יצירת תקדים לאומי של סטנדרט מדידה רב־שנתי ושקוף לכלל תהליכי השיקום והצמיחה.
התרעות פיקוד העורף