בתחילת הדו"ח מצויין כי היקף ההתחייבויות למען הנגב יצנח באופן דרמטי ב- 88% בין השנים 2027 ל-2029, אם לא יתקבלו בהקדם החלטות ממשלה חדשות למען הנגב. בניכוי תקומה (שמהווה 91% מההתחייבויות באופן ברור), היקף ההתחייבויות לנגב ירד באופן הדרגתי בארבע השנים האחרונות ב- 70%.
רק 8.6% מההתחייבויות מופנות לחברה הבדואית ופחות מחצי אחוז לנגב המזרחי. תקציב הביטחון האזרחי ירד ב- 82.4%, זאת בעוד 44% מהמשיבים לסקר התושבים מודאגים מביטחונם האישי בנגב (ירידה ביחס לשנים קודמות).
ההתחייבויות בתחום הכלכלה והתעסוקה ירדו ב- 74.2%, זאת למרות הנתון המדאיג שעלה מהסקר ולפיו למעלה ממחצית (52%) מתושבי הנגב שוקלים לעזוב את הנגב והעידו כי פתרונות כלכליים ובהם תעסוקה איכותית ישאירו אותם בנגב.
תקציב הרווחה והחוסן בניכוי תקומה ירד ב 48%. זאת בעוד רק 36% מתושבי הנגב העידו כי מרוצים מתחום חיי הקהילה בנגב. צמיחה דמוגרפית מואצת באזורים מסוימים: נתיבות בצמיחה של 60%, אופקים 45% ובני שמעון 18%. לעומת זאת, באר שבע מציגה קיפאון יחסי עם תוספת של כ-540 תושבים בלבד בעשור, ואילת עם צמיחה דמוגרפית שלילית של 10.5%.
בסקר תושבי הנגב נמצא עוד כי 59% מביעים אמון נמוך בממשלה ו- 36% מביעים אמון נמוך במשטרה. למרות כל אלה - 57% מתושבי הנגב מרוצים מחייהם בנגב ו- 52% מתושבי כלל המדינה רואים בנגב מקום טוב לטיול או חופשה. החלטת הממשלה הצפויה לחיזוק באר שבע והחלטה נוספת ביחס לחברה הבדואית צפויות לשפר את המצב.
ה"דו"ח לזקן" השלישי של קרן מיראז' ישראל והמועצה האזורית רמת הנגב בשיתוף עם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הרשות לפיתוח הנגב ומעוז דרום מתפרסם בימים אלה ויוצג בוועידת בן גוריון השלישית של מקור ראשון בתאריך 10.11.25.
הדו"ח מציג תמונת מצב מעודכנת של היקף ומגמות ההשקעה הממשלתית בנגב, ומשמש ככלי בקרה לפיתוח האזור על כלל תושביו. הדוח ניתח עשרים החלטות ממשלה שעדיין בתוקף, הכוללות מחויבויות תקציביות כוללות בהיקף של כ־ 13.9 מיליארד ש"ח לשנים 2025-2029.
הדו"ח חושף כי לאחר עשור של צמיחה חסרת תקדים, הממשלה לא קיבלה החלטות ממשלה חדשות ביחס לנגב, למעט תקומה. מגבשי הדו"ח מודאגים ומתריעים כי "יש לגבש מדיניות ממשלתית חדשה בהקדם, כזו שתבטיח רציפות תכנונית ותקציבית מעבר לשנת 2026.הדו"ח מצביע על הצורך בראייה מתכללת מחודשת לכלל הנגב, ובפרט לאזורים שמחוץ לחבל תקומה.
הדבר מחייב השלמה ואישור מהיר של החלטות הממשלה החדשות למטרופולין באר שבע ולפיתוח הרשויות הבדואיות ועיגון תכניות חומש רב-שנתיות המשלבות את המגזר העסקי והאקדמיה, במיוחד בתחומי הכלכלה, התשתיות והביטחון האישי. זאת כדי להבטיח שהפיתוח הנוכחי יהפוך לתכנית לאומית כוללת המבוססת על שוויון הזדמנויות ושותפות אמתית".
הנתונים מתפרסמים דווקא על רקע צמיחה חסרת תקדים בנגב בעשור האחרון כאשר מספר התושבים בנגב כמעט הכפיל את עצמו. כך למשל נתיבות צמחה ב-60% בעשור האחרון, אופקים ב-45%, המועצה האזורית בני שמעון צמחה ב- 18% והנגב המערבי רשם במהלך העשור האחרון קצב גידול של 3.7% בשנה - כמעט כפול מהממוצע הארצי וזאת למרות האתגרים הביטחוניים באזור.
לצד הגידול במספר התושבים, הממשלה לא העבירה החלטות ממשלה גדולות חדשות ביחס לנגב, למעט תקציבים חדשים לנגב המערבי במסגרת "תקומה".
אך לצד הצמיחה הדמוגרפית חסרת התקדים, תקציבי הפיתוח דווקא יורדים. בדו"ח לזקן משנת 2022 התקבלו החלטות ממשלה בסך התחייבויות כולל של 4.4 מיליארד ₪, זאת לעומת 1.3 מיליארד בשנת 2025, ללא התקציבים שמיועדים לחבל תקומה, ואם לא תתקבלנה החלטות חדשות - הירידה תימשך ותגיע בשנת 2029 לסכום שפל של 282 מיליון ש"ח בלבד ב-2029.
תקציבי התעסוקה והכלכלה ירדו מ-387 מיליון ש"ח ב-2022 ל-100 מיליון ש"ח בלבד השנה. תקציב הביטחון האזרחי יורד מ- 225 מלש"ח בשנה שעברה ל- 39.6 מלש"ח עד 2029. תקציבי הרווחה והחוסן ירדו מ- 372 מיליוני שקלים בשנה שעברה רק ל- 178.8 מיליון ₪. זאת בניכוי תקציבי הרווחה והחוסן של חבל תקומה שתוקצבו ב- 639.52 מיליון ₪.
לצד הדו"ח, מתפרסם כמדי שנה גם סקר תושבי הנגב המקיף. הסקר בוצע בחודש אוגוסט 2025 וכלל דגימה של 329 נשאלים מהחברה היהודית והערבית המתגוררים במחוז הדרום, הדגימה בוצעה באמצעות מכון "IPanel" בשיטת דגימה לפי אשכולות באמצעות פאנל אינטרנטי והשאלונים נוסחו בשפה העברית והערבית.
44% מתושבי הנגב מודאגים מאוד מביטחונם האישי, כאשר ושני הגורמים המדאיגים ביותר הם המצב הביטחוני מול עזה (39%) והבטיחות בדרכים (38%). לצד זאת, גם נתונים אופטימיים ומעודדים עלו מן הסקר כאשר 57% מתושבי הנגב מרוצים מחייהם בנגב (בדומה לשנה שעברה), 39% מהתושבים מרוצים מחיי הקהילה, 43% מרוצים מאיכות החיים, 51% מרוצים מסביבת המגורים ו- 32% מרוצים מהטבע ואיכות הסביבה.
מגבשי הדו"ח מסבירים: "בשל הצורך הברור לחיזוק הנגב המערבי, שכולנו מייחלים לשיקומו המהיר, נוצר מצב כי הממשלה מרכזת 91% מסך ההשקעות שלה בנגב באזור אחד, ונוצר מצב שיתקבלו 2 'נגבים' - האחד יצמח בזכות תקציבי השיקום ואילו השני ילך וידעך ולא יוכל לתמוך גם הוא בשיקום העוטף.
הנתונים הדמוגרפיים של באר שבע, המטרופולין הגדול בנגב, שנמצא בקיפאון דמוגרפי, עלול לסכן את צמיחת הנגב כולו. גם אילת, שמהווה העיר הגדולה שמעניקה שירותים לתושבי העיר ולתושבי המועצות בערבה, נמצאת בדעיכה דמוגרפית ואיבדה 10.5% מתושביה בין השנים 2015 ל-2025. הנגב המזרחי כולו מקבל פחות מחצי אחוז מסך ההתחייבויות הממשלתיות".
"שתי החלטות ממשלה חדשות בעבודה וצפויות להטות את הכף - האחת למטרופולין באר שבע (צפויה בחודשים הקרובים) והשנייה לפיתוח הרשויות הבדואיות (החלטה 3376)". מוסיפים המחברים.
אך החלטות אלה לא יספיקו לטענתם. "על מנת להמשיך את הפיתוח של הנגב נדרשת תכנית חומש לתשתיות (מים, אנרגיה, תחבורה) בהיקף של 2 מיליארד ₪, תקציב של 250 מיליון ש"ח בשנה לביטחון אזרחי, 250 מיליון ש"ח בשנה לפיתוח כלכלי ותעסוקה, 400 מיליון ש"ח בשנה לחינוך, רווחה וחוסן קהילתי - כי חברה שלמה לא נבנית רק על תשתיות. והכי חשוב - ראייה מתכללת לכלל הנגב והשקעה משמעותית בחברה הבדואית שצפויה לגדול משמעותית בעשור הקרוב".
התרעות פיקוד העורף