לפי דיווח משותף של "הגרדיאן", מגזין "+972" ו"שיחה מקומית", הדרישה נבעה מחשש ישראלי שנתונים המועברים לפלטפורמות הענן הגלובליות של החברות עלולים להגיע לידי גורמי אכיפה מחוץ לישראל.
מנגנון הקריצה פועל באמצעות תשלומים מקודדים: אם גוגל או אמזון מספקות מידע לרשויות במדינה זרה ונאסר עליהן לחשוף את שיתוף הפעולה, עליהן לשלוח לממשלת ישראל סכום כסף בתוך 24 שעות מהעברת המידע. הסכום נקבע לפי קידומת החיוג של המדינה הזרה, ונע בין 1,000 ל-9,999 שקלים.
לדוגמה, העברת נתונים לרשויות בארה"ב (קידומת +1) תגרור תשלום של 1,000 שקלים, ואילו העברה לאיטליה (קידומת +39) תגרור תשלום של 3,900 שקלים. במקרה שהחברות סבורות שצו איסור הפרסום מונע מהן אפילו לאותת איזו מדינה קיבלה את הנתונים, עליהן לשלם 100,000 שקלים לממשלת ישראל.
מומחים משפטיים, כולל תובעים אמריקאים לשעבר, תיארו את ההסדר כחריג ביותר וטומן בחובו סיכונים לחברות, שכן הודעות מקודדות אלו עלולות להפר התחייבויות חוקיות בארה"ב לשמירה על סודיות צווי זימון. גורמים ישראלים עצמם ציינו במסמכים כי דרישותיהם עלולות "להתנגש" עם החוק האמריקאי.
גוגל ואמזון הכחישו מכל וכל כי הן עוקפות התחייבויות משפטיות מחייבות. דובר גוגל מסר כי "הרעיון שנמנע מהתחייבויותינו החוקיות לממשלת ארה"ב כחברה אמריקאית, או בכל מדינה אחרת, שגוי באופן מוחלט". דובר אמזון אמר כי אין לחברה תהליכים לעקיפת התחייבויות סודיות הנוגעות לצווי חוק מחייבים.
בנוסף למנגנון הקריצה, ההסכם כולל סעיפים נוקשים נוספים המונעים מהחברות האמריקאיות להגביל את השימוש של מגוון סוכנויות ממשלתיות, שירותי ביטחון ויחידות צבאיות ישראליות בשירותי הענן שלהן. לפי תנאי העסקה, גוגל ואמזון אינן יכולות להשעות או לבטל את גישתה של ישראל לטכנולוגיה שלהן, גם אם יימצא כי ישראל הפרה את תנאי השירות שלהן.
דרישה זו נבעה מחשש ישראלי שלחץ מצד עובדים או בעלי מניות, או הליכים משפטיים מעבר לים, עלולים להוביל את החברות להגביל את שירותיהן לישראל, במיוחד אם הטכנולוגיה תקשר להפרות זכויות אדם, למשל בשטחים הפלסטיניים.
חשש זה התחזק לאחר שמיקרוסופט, שהפסידה במכרז נימבוס, השביתה לאחרונה את גישת צה"ל לטכנולוגיה ששימשה למערכת מעקב המונית אחר שיחות פלסטיניות, בטענה להפרת תנאי השירות.
מסמכים ממשלתיים ישראליים מצביעים על כך שישראל הצליחה להשיג ויתורים משמעותיים מגוגל ואמזון, שהסכימו להתאים תהליכים פנימיים ו"לכפוף" את תנאיהן החוזיים הסטנדרטיים לדרישות ישראל. משרד האוצר הישראלי ציין כי החברות "מחויבות בהתחייבויות חוזיות מחמירות המגינות על האינטרסים החיוניים של ישראל".
הוא הוסיף כי ההסכמים חסויים ולא יתייחסו לטענות הכתבה באופן ישיר. פרויקט נימבוס, שנחתם לתקופה ראשונית של שבע שנים, נועד לאחסן מידע מכלל המגזר הציבורי והצבאי של ישראל במרכזי נתונים מסחריים.
התרעות פיקוד העורף