"לא תיארתי לעצמי שלא קיבלתי את אופיר בשלמותו, לא ידעתי שקיבלתי רק חלקים ממנו", הוסיפה. "קשה לשרוד את זה פעם ועוד פעם. אני אומרת שלקבור ילד פעם אחת זה יותר מדי, אז פעם שנייה זה ממש התעללות. פצע שכל פעם נפתח. מעגל שלא מצליח להיסגר".
לצד הכאב, האם מבקשת לזכור את בנה דרך חייו ולא דרך מותו: "למרות שמחר נפתח את הקבר של אופיר בפעם השלישית אני מאוד שמחה ששרידי גופתו הגיעו ולא נשארו באדמה המקוללת של עזה. אני בוחרת לזכור את אופיר דרך החיים שלו ולא דרך המוות, כי אופיר הוא ילד מדהים עם לב ענק ונזכור אותו מלא שמחת חיים ולא דרך הזוועות אלא דרך האדם המקסים שהיה, מגדלור של אור ואהבה. הוא תמיד ראה את האחר לפני שראה את עצמו, הוא הגן בגופו ודאג לאחרים במסיבה לפני שדאג לעצמו. גבורת הרוח שלו נשארת והוא השאיר לנו צוואה מאוד פשוטה וברורה, שאנחנו נמשיך לחיות עם משמעות ועם לב פתוח. האור של אופיר ימשיך ללוות אותנו".
לדבריה, המשפחה הנציחה את זכרו "בכמה דרכים, הראשונה בדרך התורה, הכנסנו ספר תורה מפואר לעילוי נשמת אופיר. עשינו גם אירועי ספורט שונים לזכרו כי הוא היה ילד מאוד ספורטאי".
התרעות פיקוד העורף