במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת The Journal of Child Psychology and Psychiatry, נמצא כי בתקופת מלחמת ה-7.10 למעלה ממחצית מבנות ובני הנוער בישראל חוו מצוקה נפשית ניכרת. 54% דיווחו על סימפטומים של חרדה ברמה קלינית ו־52% דיווחו על מחשבות הקשורות בטראומה ברמה קלינית.
עוד נמצא במחקר כי בני נוער שדיווחו על תחושת עייפות או מחסור בשינה חוו רמות גבוהות יותר של חרדה ודאגה וכי שימוש נרחב ברשתות החברתיות הגביר את הרגשות השליליים. לעומת זאת, מפגשים עם חברים פנים אל פנים סייעו להפחית חרדה ולחזק את החוסן הנפשי.
בני נוער נחשבים לאחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בתקופות של מלחמה, הם עלולים לחוות מצוקה רגשית גבוהה גם כאשר אינם נפגעים ישירות. במחקרים שנערכו בעבר נמצא כי חשיפה מתמשכת למצבי סכסוך מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות חרדה, דיכאון ותסמינים פוסט־טראומטיים.
נוסף על כך, בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים רבי־משמעות במערכות החברתיות והרגשיות, ולכן האופן שבו מתבגרים חווים את הסביבה בזמן מלחמה עשוי להשפיע עמוקות על בריאותם הנפשית בהמשך החיים.
במחקר השתתפו 198 מתבגרים בני 18-15 מכל רחבי הארץ. הוא נערך בחודשים הראשונים לאחר שבעה באוקטובר 2023 כשכל המשתתפים מילאו שאלונים שבדקו רמות חרדה ומחשבות הקשורות בטראומה, וחלקם השתתפו גם במעקב יומי שבו דיווחו מספר פעמים במהלך היום על מצב רוחם, דאגותיהם, הפעילויות שבהן היו עסוקים וקשריהם החברתיים.
בקרב הנערות נמצאו רמות גבוהות יותר של חרדה ודאגה בהשוואה לנערים. עוד עולה במחקר כי כמעט כל בני הנוער הכירו אישית אנשים שהיו מעורבים במלחמה, אם כנפגעים ישירים ואם כחיילים או שוטרים ששירתו בתקופה זו. 89% דיווחו כי הם מכירים מישהו ששירת בצבא או במשטרה במהלך המלחמה, 41% הכירו אדם שנהרג, 32% הכירו אדם שנפצע ו־16% הכירו אדם שנחטף.
עוד נמצא כי חרדה הורית קשורה לחרדה גבוהה יותר בקרב המתבגרים, וכי הורים נטו להעריך את רמות החרדה של ילדיהם כנמוכות יותר ממה שדיווחו בני הנוער עצמם – פער שעלול להוביל לחוסר במתן תמיכה מתאימה. "הממצאים מראים כי לצד גורמי סיכון, כמו עייפות ושימוש נרחב ברשתות החברתיות, יש גם גורמי חוסן ברורים כמו קשר עם חברים והתמודדות פעילה. הבנת התמונה הזו כבר בחודשים הראשונים למלחמה חיונית כדי להגן על בני הנוער ולתת להם מענה מתאים", סיכמה הדוקטורנטית ליאן חכם.
התרעות פיקוד העורף