הדוח ממפה חמישה נרטיבים מרכזיים שהשתרשו בשיח המקוון: הצגת מתקן "שדה תימן" כ"מחנה ריכוז" או "מחנה עינויים", השוואות למתקני הכליאה גואנטנמו ואבו-גרייב, הצגת צה"ל כ"צבא נאצי" או "בלתי מוסרי", וכן האשמות שישראל "מקדם אונס" כחלק ממדיניותה.
הדוח מציין כי לאחר הציוץ של אלבנזה נרשמה עלייה חדה בשיח האנטי-ישראלי והאנטישמי, שכלל הפצה מאורגנת של תכנים מגמתיים, תמונות ערוכות וסרטונים שקריים. לפי ממצאי המשרד, מטרת הקמפיין הייתה להעצים את האפקט התעמולתי, לפגוע בלגיטימיות של ישראל ולייצר השוואות היסטוריות פוגעניות.
בפרק המתייחס לנרטיב המיני, מצביע הדוח על התגברות בשימוש בסיסמאות שלפיהן "ישראל מקדמת אונס" - בעיקר באנגלית - תופעה שהתחזקה לאחר פרסום הסרטון. החוקרים קובעים כי מדובר בגל של דיסאינפורמציה הממחזר טענות אנטישמיות קלאסיות, ובהן האשמות על "הצדקה תלמודית" לאלימות מינית.
הדוח מתאר גם את תגובת הנגד לציוצה של אלבנזה: גל פוסטים של משתמשים ישראלים ופרו-ישראלים שדרשו ממנה להציג ראיות אמינות, לצד הדגשה רשמית כי בישראל נפתחה חקירה פלילית פנימית. בהמשך חלה דעיכה מסוימת בשיח, אך הנושא שב וחזר לכותרות מעת לעת.
בנוסף לממצאים המרכזיים, כולל הדוח נספח של עשרות האשטגים ומונחים בולטים - בעברית, באנגלית ובערבית - שהובילו את הדיון המקוון סביב "שדה תימן".
במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות סיכמו כי הנתון המעודכן, 129.8 מיליון צפיות, ממחיש את עוצמת התעמולה הדיגיטלית הפועלת נגד ישראל. לדבריהם, פרשת "שדה תימן" הפכה לכלי תעמולה מרכזי בזירה המקוונת, המשלב אנטישמיות קלאסית עם נרטיבים פוליטיים עכשוויים במטרה לערער את הלגיטימיות של מדינת ישראל בעולם.
התרעות פיקוד העורף