לפי הודעת המשרד, התוכנית נועדה להבטיח אספקת חלב סדירה ויציבה לאורך כל ימות השנה, לשפר את יעילות הרפתות והמחלבות, להכניס טכנולוגיות מתקדמות לניהול הייצור ולהסיר חסמים שמעכבים את צמיחת הענף. מטרת־העל היא להביא להתייעלות משמעותית שתאפשר הפחתת מחירים לצרכן תוך שמירה על חוסן וביטחון מזון לאומי.
דיכטר ציין כי במסגרת התוכנית יוקצו לראשונה מכסות ייצור חדשות לרפתות במועצות האזוריות שומרון, בנימין וגוש עציון - מהלך שהוא לדבריו בעל חשיבות לאומית, התיישבותית וביטחונית. לדבריו, מדובר בצעד נוסף במדיניות של פיזור גיאוגרפי נכון של ייצור המזון, לחיזוק ההתיישבות באזורים אסטרטגיים ולחיזוק ביטחון המזון של המדינה.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, הוסיף כי מדובר בשינוי מדיניות עמוק לאחר יותר מעשור של קיפאון תקציבי בענף החלב. "לאחר שנים של יובש בהשקעות המדינה, אנו מחזירים את היציבות והאמון בין המדינה ליצרנים", אמר. "התוכנית היא בשורה אמיתית לחקלאות הישראלית ולביטחון המזון הלאומי. ההשקעה השנתית תבטיח אספקת חלב סדירה בשגרה ובחירום ותוביל להוזלת מחיר החלב לצרכן".
במשרד ציינו כי בתקופת המלחמה האחרונה, הרפתנים והרפתות הוכיחו את עמידותם. אף שחלק מהרפתות באזורים סמוכי גבול ספגו פגיעות קשות, הענף הצליח להתאושש במהירות, לשמור על רציפות הייצור והאספקה, ולהמשיך לספק חלב לציבור. "תפקודו של הענף בתקופה זו המחיש את תפקידו החיוני בביטחון המזון הלאומי ובחוסנה של ההתיישבות", נמסר מהמשרד.
בנוסף, יושקעו 70 מיליון שקל לשנה בשדרוג והקמת מרכזי מזון עצמאיים לרפתות לצורך התייעלות והוזלת עלויות, ועוד 30 מיליון שקל בשדרוג והקמת קווי ייצור חדשים במחלבות למוצרים שבפיקוח.
במישור הרגולטורי, המשרד יקדם חקיקה שתאפשר ויסות חלב גולמי בין המחלבות לצורך ייצור חלב מפוקח, כך שיימנע מחסור במועדי ישראל. בנוסף, תוסדר חקיקה שתעודד איחוד רפתות קטנות ויצירת שיתופי פעולה בין יצרנים כדי להבטיח יציבות ענפית והתחדשות. במסגרת זו, תוסרנה מגבלות קיימות על התאגדויות של רפתנים. עוד נמסר כי המשרד יגביל את מדיניות ההנחות הניתנת כיום על ידי מחלבות לקמעונאים במוצרים בפיקוח, במטרה לאפשר למחלבות קטנות להיכנס לשוק ולהגביר את התחרות.
במישור המבני, התוכנית כוללת לראשונה מהלך אסטרטגי להגדלת הפיזור הגיאוגרפי של ייצור החלב בישראל באמצעות הקצאת מכסות חדשות לאזורים אסטרטגיים. בנוסף תוקם תוכנית פרישה כלכלית לרפתנים המעוניינים לצאת מן הענף, בהשקעה של 50 מיליון שקל לשנה למשך חמש שנים, שתאפשר חיזוק של רפתות יעילות וחדשניות יותר. במקביל, המשרד יסיר חסמים בהעסקת עובדים זרים במקטע הרפתות כדי לייעל את העבודה ולאפשר גמישות תפעולית.
במשרד מציינים כי בשנתיים הראשונות להשקת התוכנית יושקעו כ־300 מיליון שקל לשנה, ובשלוש השנים שלאחר מכן כ־270 מיליון שקל לשנה. "תוכנית תשעת הצעדים" משתלבת במדיניות הרחבה של משרד החקלאות לחיזוק הייצור המקומי, לצמצום התלות בייבוא ולביסוס ביטחון המזון הלאומי.
התוכנית נועדה להבטיח מערכת ייצור חלב מודרנית, יציבה ויעילה, שתספק חלב ישראלי איכותי וזמין לציבור, גם בשגרה וגם בחירום, תוך הפחתת מחירים והבטחת שוק חלב הוגן ויציב לשנים הבאות.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בתכנית שהציג משרד החקלאות נשמר הכוח בידי קבוצה מצומצמת של בעלי אינטרסים. לצערנו, אין בתכנית דאגה לרווחת הצרכנים ומחירי החלב ימשיכו להיות יקרים בעשרות אחוזים ביחס לעולם. הצעת משרד החקלאות מעודדת השקעת תקציבי עתק ממשלתיים במשק מתוכנן וערכאי, מבלי לתת את הדעת על בעיות העומק הקיימות בענף".
הוסיפו כי "לצערנו, משרד החקלאות מסרב להגיע לפגישות שנקבעו על מנת לגבש ולדייק את הצעדים הנדרשים בכדי לתת מענה לבעיות העומק הקיימות בענף ולדאוג להורדת מחירים לצרכן".
התרעות פיקוד העורף