"במצב כזה, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ויתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת", מתריע מבקר המדינה, שמדגיש כי הדו"ח אינו מחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי ה-7 באוקטובר 2023. "מטרת הדוח הוא להעלות סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי 7.10", הוא מבהיר.
"בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב", קובע מבקר המדינה. עוד נטען בדו"ח הביקורת, כי גם ראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008 - השנה שבה נחקק חוק המל"ל, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה.
"מדינת ישראל נמצאת באחת משעותיה הקשות, נלחמת במלחמה שגובה קורבנות רבים ועוד נכונו לה אתגרים קשים ומורכבים", מצוין בדו"ח הביקורת – "הפערים בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל בהתמודדותה עם האתגרים הביטחוניים חסרי התקדים המאיימים על ריבונותה, על האינטרסים הלאומיים שלה ועל ביטחון תושביה ואזרחיה, שתוצאותיהם הטרגיות באו לידי ביטוי בטבח 7.10.23, עת מחבלי החמאס רצחו יותר מ-1,200 אנשים, ביצעו מעשי אונס והתעללות אכזריים וחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, מעלים שאלות קשות בנוגע לתהליכי החשיבה והתכנון האסטרטגיים ארוכי הטווח של ממשלת ישראל והקבינט המדיני-ביטחוני בהובלת ראש הממשלה".
בהמשך נטען עוד: "דוח זה מעלה כשל מתמשך רב-שנים בו הדרג המדיני לדורותיו לא מימש את אחריות ולוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. כך, ממשלות ישראל בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, שלא בדומה לנהוג במדינות מערביות".
"אירועי ה-7.10.23 והשפעותיהם הגורליות מחייבים לבחון, בין היתר, את תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה במדינת ישראל, את העיסוק של הדרג המדיני בתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת הצורך בגיבוש ובאישור תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית", מציין עוד מבקר המדינה.
"מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב-7.10.23 המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות יסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל", מציינים עוד מחברי הדו"ח – "מידת מימוש העיקרון הרביעי - עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל, טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת".
מחברי הדו"ח קובעים, כי חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל.
עוד נטען, כי ב-7.10.23 גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים.
זאת ועוד, ב-7.10.23 חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק ומערך מכ"מים. צה"ל (כמפקדה הכללית), פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה.
"להנהגה של ראש הממשלה וחברי הממשלה את המדינה בעת קריטית זו, יש חשיבות הרת גורל, ועל כן עליהם לפעול לשיפור ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם האיומים הניצבים לפניה ולקידום האינטרסים הלאומיים שלה, לקבל החלטות ולנהל סיכונים באמצעות תהליכים סדורים שראשיתם בגיבוש ובאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב, המפורסמת לציבור בחתימת ראש הממשלה, מתוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת וארוכת טווח שמתעדכנת מפעם לפעם", מצויין עוד בדו"ח הביקורת – "בתהליך כזה, הדרג המדיני והדרג הביטחוני יידרשו לקיים תהליכי חשיבה סדורים, לדון בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים, תוך הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ותוך תיאום בין גופי הביטחון.
"בהתבסס על תפיסת ביטחון לאומי סדורה ומאושרת באופן רשמי ייגזרו היקף המשאבים שהמדינה תקצה לתחומי הביטחון, האסטרטגיה הצבאית, יעדי בניין הכוח ועוד.תהליכים אלו עשויים לסייע לשפר את ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל לאתגרים המורכבים שנכונו לה ולהקטין את הסיכון להישנות אירועים כמו אירועי 7.10".
בסיכום הדו"ח מומלץ: "על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה; שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת; ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי".
עוד מומלץ, כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים.
התרעות פיקוד העורף