בשעות הצהריים, רגע אחרי הצלצול האחרון בבתי הספר הסמוכים, המעברים מתמלאים בצעירים. הם מגיעים בקבוצות קטנות מבתי הספר, חלקם עם תיקים על הגב, חלקם כבר עם פיצה ביד. "אחרי בית הספר זה היעד הקבוע שלנו", מספרת מאיה, תלמידת כיתה י’. "אנחנו קונים פיצה ברביבה וסיליה, יושבים קצת על הספסלים ומדברים. זה מקום נעים, לא צפוף, והכי חשוב מרגיש בטוח".
אבל G צמרת הוא לא רק לילדים. כבר משעות הבוקר, התושבים המקומיים אנשי עסקים, יזמים, עורכי דין וגם כמה פרצופים מוכרים פוקדים את הקניון. השכונה, מאמצת בחום את המתחם הקטן שמתחת למגדלים.
"פה אתה יכול לשבת לקפה ליד שף מוכר, רופא בכיר או שחקנית טלוויזיה", אומר תושב האזור. "אבל האווירה נשארת קלילה. זה לא מקום של פוזה, זה מקום של אנשים שרוצים קצת שקט, בלי לוותר על סטייל".
הביקורים התכופים הפכו את G צמרת למוקד שכונתי אמיתי. "אני גרה כאן כבר שמונה שנים", אומרת תושבת נוספת. "אני יורדת כל יום לקנות משהו קטן יין בדרך היין, גבינות בבית הגבינות או פרחים בפיבונצ’י. אני פוגשת את השכנים שלי, לפעמים אנחנו יושבים לקפה ספונטני. זה קצת כמו לרדת למכולת של פעם, רק עם שירות של בוטיק".
בשעות הערב, כשקרני השמש משתקפות על קירות הזכוכית של המגדלים, G צמרת לובש אווירה אחרת. זוגות צעירים יושבים על כוס יין, משפחות עוצרות לארוחת ערב קלה, והתושבים הוותיקים מתערבבים עם הנובורישים החדשים של השכונה, כולם באותו קצב רגוע. G צמרת אולי קטן בגודל, אבל גדול באופי. הוא מצליח להיות גם יוקרתי וגם נגיש, גם עירוני וגם ביתי מקום שמוכיח שגם בלב תל אביב המודרנית אפשר עדיין למצוא פינה של קהילה, חמימות ואנושיות אמיתית.