עוד הוסיף עמדי: "זו איננה מלחמת תקומה. תקומה היא תהליך כואב של יחיד או של עם, שמכירים בטראומה או במשבר, שמודים בנפילה או בחורבן, שלא מטאטאים מתחת לשטיח עובדות. תקומה תתאפשר רק כשנכיר בכך באמת, בעובדה שכשלנו. כשנהיה קשובים לחקור ולתקן את הליקויים הפנימיים, רק אז נוכל לקום".
"שלב אחרי שלב איבדתי אמון בראשי ממשלה ובמשרדי ממשלה", המשיך עמדי. "כולם, ללא הבדל פוליטי, הביטו בנו בעיניים ריקות. אמרו שזה חשוב, אבל לא אסטרטגי. מאז שהכרתי את הדר נודע לי שהמשפט שהכי אפיין אותו היה 'ואהבת לרעך כמוך'. הדר, אחי אשר אהבתי, אחי אשר לא הכרתי".
מפקד חטיבת גבעתי אמר: "הדר, היית הטוב שבטובים, היית שילוב ייחודי של אחד שעוזר לכולם ובמקביל היית מקצוען אמיתי. בשלהי המלחמה נפלת עם חבריך. מאז אותו יום חינכנו דור שלם ברוחך. בכל קורס פיקודי סיפרנו עליך. על הרוח, האחריות, היושרה והמקצועיות. סגרנו את הפרק של צוק איתן. החטיבה לא ויתרה על הדר ולא על המשפחה ולא על הערכים, שלא משאירים אף אחד מאחור".
שמחה, אביו של הדר, אמר: "מבעד לדמעות של כולנו זכרו תמיד את החיוך של הדר. אין לנו אלא להמשיך את דרכו. מבקש מכם שננהג כמו הדר ונרוויח עוד קצת הדר". בהמשך אמר בכאב: "ב-11 השנים הפקרנו את הדר בשבי האויב והתמכרנו לכסף, לכבוד ולכוח. אנחנו הגולדינים לא הצלחנו לשכנע את החברה הישראלית, עד 7 באוקטובר. לוחמי צה"ל הם שניצחו את ההפקרה. בזכות הלוחמים אין עוד קברים ריקים בבית העלמין הצבאי בכפר סבא".
האם לאה ספדה: "הדר, חיכינו לך 11 שנים. זה המון זמן, המון. אין לי באמת הסבר איך עשינו את זה, חוץ מזה שכמעט בכל רגע ששקענו היה מישהו במשפחה שקפץ ואמר - 'מה הדר היה אומר'".
אחותו הגדולה איילת אמרה: "אתה, שיצאת להגן עלינו ונתת הכל, תראה כמה נלחמו עליך. בנחישות, ללא הבדל דת או פוליטיקה, בכל דרך, בנחישות וללא לאות. זה מסע היסטורי של עם נחוש וגאה. הדר שלי, אחי הקטן. אך הגדול כל כך ממני. אתה חי בתוכנו, בליבנו ואתה כאן איתנו. חזרת הביתה".
אחיו חמי אמר: "התעסקו פה בכסף, באיראן, בבחירות ובכבוד, בזמן שהשדות נשרפו בדרום. במה לא התעסקו פה חוץ מלהחזיר שבויים ולהחזיר אותך הדר. צמח פה דור, הדר, צמח פה דור 7 באוקטובר. הם לא היו צריכים מדים כדי לצאת לקרב והם לא היו צריכים פקודה כדי לעלות למטוסים".