תמונה בכיסוי הטלפון
"לפני קצת יותר משנה ביקשה ממני קצינת הנפגעים בגולני להגיע למוצב שעל גבול לבנון כדי לספר לחיילים הצעירים על שון שלי", סיפרה מונדשיין. "הייתי אחרי חודש עם המשפחה באוסטרליה, הייתי בג'ט לג, אבל מאז ששון נפל במבצע צוק איתן אני לא מוותרת על אף הזדמנות לספר עליו. אז נסעתי. אני זוכרת שירד גשם זלעפות וריחמתי על החייל ששמר בעמדה. החיילים חיכו לי נרגשים בחדר האוכל, והשיחה קלחה וזרמה. סיפרתי להם על שון, ובסיום חילקתי להם כרטיס כזה, שעליו תמונה של שון מצד אחד ותפילת הדרך מהצד השני. הם היו מדהימים, נכנסו לי ללב. ליבי יצא אל הילדים האלה, ששומרים עלינו. והיה מרגש במיוחד להבין שזו הפלוגה המסייעת של גדוד 13, אותה פלוגה שבה שירת שון".
עמית כהן ז"ל היה שם, חייל מורעל במסייעת. כשהגיע הביתה לשבת אחרי המפגש, התפלאה אמו לראות תמונה של צעיר שלא הכירה בכיסוי הטלפון שלו. "ברגע הראשון נבהלתי", היא סיפרה. "שאלתי אם זה חייל שלו שנפל, והוא אמר לי שלא, שזה חייל שנפל בצוק איתן והוסיף שבזכותו הוא במסייעת, ושצריך לזכור אותו. מרגע שפרצה המלחמה נהייתה לו שריטה. הוא מילא את החדר שלו בסטיקרים של חיילים שנפלו.
כשהגיעו המודיעים לביתם, סירב שחף מונדשיין לפתוח להם את הדלת. אמו היא שפתחה אותה בסופו של דבר. "פתחתי אבל לא נתתי להם להיכנס", היא תיארה. "הם בכל זאת נכנסו, ואני צרחתי את הנשמה שלי".
כהן הקשיבה לסיפור ופניה התכרכמו. בשורת האיוב של משפחת מונדשיין מחזירה אותה, איך לא, לבשורת האיוב שלה. "המחשבות על זה שעמית ייפול העסיקו אותי 24/7", היא אמרה. "כל הזמן דמיינתי איך דופקים בדלת, מספרים לי שהוא נפל – ואני מתה. ואז אני מקבלת טלפון מאחד האבות, שמספר שהיה אירוע במחלקה שלהם, ואומר שאבדוק. שלוש שעות וחצי ישבתי על הטלפון, עברתי חייל-חייל, התקשרתי למפקדים ולאמהות שלהם, ואף אחד לא ענה לי. הרגשתי ממש לא טוב בגוף.
"בלילה לפני שהוא נפל, עמית התקשר בשלוש לפנות בוקר. דיברנו רבע שעה, והוא סיפר שליה מסיימת מחר קורס וביקש שאשלח לה פרחים בשמו ושאקבע לה תור למניקוריסטית. הוא גם אמר שישלח לי ברכה, שאצרף לזר. הוא התמהמה עם הברכה, אז כתבתי משהו בעצמי, ושלחתי לו צילום של הזר והברכה והתנצלתי שכתבתי במקומו. למחרת אחר הצהריים, כשידענו שקרה משהו, אבל לא ידענו מה, רץ לי בראש התסריט הכי גרוע. נזכרתי בסיפור על החייל ששלח פרחים לאהובתו, והם הגיעו אליה אחרי הלוויה שלו. הרגשתי שזה שידור חוזר של אותו סיפור. כשהמודיעים הגיעו, אמרתי לקצין, 'אתה לא יכול לעשות לי את זה, קיבלתי הודעה שעמית בסדר', כי זמן קצר לפני זה ליה קיבלה ממישהו הודעה כזאת".
לחיות עם זה
אחרי השיחה ביניהן, בתום ימי השבעה על בנה, מאיה כהן רצתה להכניס את נינט מונדשיין לרשימת אנשי הקשר שלה. "כשהתקשרתי אליה בפעם הראשונה, התקשרתי מהטלפון של עמית. בעקבות השיחה, היה לי ברור שנישאר בקשר", היא אמרה. "אני מקלידה את המספר – ומגלה שהיא שמורה אצלי. הייתי בהלם. עמית כנראה הכניס אותה לאנשי הקשר שלי בלי שאמר לי. אני בטוחה שזה הוא, כי הייתה שם שגיאה שאני לא הייתי עושה".
מונדשיין הגיעה לאזכרה לעמית כהן, במלאת 30 ימים לנפילתו, ומאז שתי האמהות בקשר. "היה לי חשוב שנינט תהיה בשלושים בגלל הסיפור של שון", כהן שיתפה. "אין לי ספק ששון הרגיש שעמית מגיע, ולכן גרם לו להתקשר לאמא שלו ולהעביר לה מסר. יש פה איזה חיבור שאני לא מסוגלת להבין. חיבור מדהים, מטורף".
כשמונדשיין אומרת, "אי אפשר להתרגל לזה שהילד שלך איננו. זה סבל. את, כאמא, נושאת אותו תשעה חודשים, יולדת אותו, חוגגת לו בר מצווה, נלחמת עליו ולמענו, רוצה רק שיהיה לו טוב, ואז הוא איננו, וזה לא נתפס", כהן הנהנה בהסכמה.
"כשילדתי את עמית, המיילדת אמרה לי שרק צדיקים נולדים ככה, הוא נולד נקי ממש", סיפרה כהן ובכתה. "וכבר באותו רגע, המחשבה הראשונה שלי הייתה 'מה אני אעשה כשהוא יתגייס?'. אני מתנחמת בידיעה שהוא במקום טוב עכשיו, לעומת הגיהינום שחבריו חווים, שהוא לא סבל כשמת". "זה טוב שאת מוצאת לעצמך חיזוקים", עודדה אותה מונדשיין, "זה חשוב".
"הכי קל זה לשקוע, להיכנס למיטה ולא לצאת", ענתה כהן. "האפשרות השנייה היא להבין שעוד ניפגש, ולהחליט שעד שניפגש אני חיה, ואני חיה ברוחו של עמית, שהיה נהנתן ורצה להספיק הכול. הוא הספיק המון, ועל זה אני אומרת תודה. והוא נוכח והוא איתי כל הזמן. אני קמה בוכה בכל בוקר, מנשקת אותו בתמונה ובוכה, שותה קפה, קוראת תהילים, דבר שהתחלתי לעשות רק כשהוא התגייס, ומתחילה את היום. יש ימים שאני חנוקה, אבל אני לומדת לחיות עם זה".
"והוא גאה בך, אני בטוחה", אמרה לה מונדשיין, וסיפרה: "שנים הייתי בוהה בדלת, מקווה ששון ייכנס. עוצמות הכאב משתנות עם הזמן, אבל הגעגוע גובר. אני לא רוצה שהזמן יעזור לי, אני לא רוצה שום דבר שיעזור לי. חשוב לי להנכיח אותו, לדבר עליו. חשוב לי שיזכרו אותו, זה האוצר שלנו. זכינו במתנה קצרה".
התרעות פיקוד העורף