אולם בפועל, הכספים הממשלתיים עדיין לא הועברו. "מה שקורה כרגע זה שהכספים עוד לא הועברו, ובית החולים משפץ מהכסף שיש ברשותו", מסבירים גורמים בבית החולים.
בימים אלה מונחות פלטות ברזל ענקיות מסביב למבני בית החולים, במטרה להגן עליהם מפני איום עתידי. ואולם, הבעיות הפנימיות נותרות בעינן: מחסור של כמעט 300 מיטות אשפוז, חדרי ניתוח מושבתים ומחלקות צפופות ומלאות באנשים.
מספר עובדי בית החולים עמם שוחחנו וביקשו להשאר בעילום שם מספרים: ״בית החולים עושה כל כשביכולתו כדי לשקם ולתת תחושה טובה, וזה ניכר. אני למשל רציתי להפסיק לעבוד פה אחרי שפגע הטיל, והתפקוד של בית החולים גרם לי לרצות להשאר״.
אחד המטופלים מספר: ״בית החולים פועל ימים כלילות כדי לספק ביטחון ולמטופלים, לאורחים ולעובדים, וזה לא משנה תקציב ממשלתי לא תקציב ממשלתי, בית החולים לא נרדם בשמירה, מה שהוא יכול לעשות הוא עושה ופועל״.
עובד בית החולים נוסף: ״מי שעובד פה מבין כמה בטיחותי כאן וכמה ההנהלה פה דואגת להכל. אין מילה רעה אחת להגיד. בית החולים מתפקד יפה וביתר שאת בניגוד לאחרים״.
הבניין בנווה זאב: זירת אסון שכבר איננה
תושב הבניין, ששוחחתי עמו, מתאר תסכול עמוק: "המצב פשוט הזוי. פינו אותנו מהדירה שלנו והעבירו אותנו לשכירות, כשמס רכוש משלם את העלות - אבל מעבר לזה הכול בערפל.
דיברו איתנו כמה פעמים, הציעו לקנות מאיתנו את הדירה, ואז חזרו בהם ואמרו שזה בכלל לא רשום בחוק אז אי אפשר. אחר כך סיפרו שהדירות החדשות שייבנו יהיו באותו גודל רק עם חדר אחד פחות - זה לא נשמע הוגן בכלל.
אנחנו חודשים על גבי חודשים בלי תשובות ברורות, רק דיבורים, הבטחות, ושום דבר לא קורה בפועל. כל פעם מעלים את הנושא מחדש, כאילו מתחילים מההתחלה. התחושה היא שפשוט מושכים אותנו, שאין שום החלטה אמיתית באופק, ואנחנו חיים באי־ודאות מוחלטת".
חצי שנה אחרי "עם כלביא", באר שבע ממשיכה להתמודד עם ההשלכות. ההגנות החדשות והפרויקטים בבנייה מעידים על נחישות, אך המחסור, העיכובים והתסכול של התושבים מזכירים כי הדרך לשגרה מלאה עוד ארוכה.
מסורוקה נמסר בתגובה: ״המיגון של חדרי הניתוח שנפגעו תוכנן עוד לפני פגיעת הטיל. אנחנו התחלנו בשיפוצים מידיים מיד בסמוך לפגיעה (בניין הפנימיות + הבניין הכירורגי הדרומי + תשתיות חיוניות שנפגעו) באמצעות תקציבים של כללית ושלנו״.