בעיריית חיפה מדגישים כי החלטת רמ"י אינה החלטה סופית של החברה עצמה. את המו"מ הובילה החברה הכלכלית לחיפה, וגורמים בעירייה אומרים כי האפשרות שאנבידיה תבחן מחדש את פארק הקישון בעיר עדיין קיימת. הם מזכירים כי כבר עם פרסום ה-RFI הציבה אנבידיה דרישות מחמירות: בעלות ברורה על הקרקע, מגרש של לפחות 100 דונם, זכויות בנייה בהיקף של 120-150 אלף מ"ר ותוכנית מאושרת שמאפשרת הוצאת היתר בנייה מיידית. "אלו תנאים שנועדו לסנן מראש כל מי שלא מסוגל לעמוד בקצב הזה", אומרים גורמים בעירייה.
חיפה הציעה שתי חלופות לשטח בקריית טבעון: הראשון הוא פארק מדעי החיים, הנמצא בבעלות משותפת של העירייה וחברת "מבנה". הבעיה בהצעה זו היא שהשטח הזמין בפארק קטן מדי, כ-30 דונם בלבד, ודורש הוספה של כ-90 דונם מקרקעות חברת החשמל, הסמוכות, מהלך מורכב וארוך.
החלופה השנייה הייתה במורדות פארק הקישון, בשטחים הלוגיסטיים של חנ"י. שטח זה אמנם עונה על דרישות השטח אך נתקל בבעיה מרכזית של בעלות. "העסקה חייבה שלושה צדדים, חנ"י, רמ"י ואנבידיה וגם הוכחת זמינות מיידית", מסבירים גורמים המעורבים בפרטים. נציגי אנבידיה אף הגיעו לסיורים בחיפה כחלק מהמו"מ.
הודעת רמ"י על זכייתה של טבעון חשפה התאמה מושלמת לדרישות שהציבה החברה: קרקע רציפה וגדולה, בעלות מסודרת, זכויות בנייה גבוהות וזמינות מיידית כמעט עד רמת היתר. "זה טיפוסי לרשויות קטנות", אומרים בעירייה. "אצלן יש קרקעות מוצמדות שלא נוצלו שנים. בחיפה 90% מהקרקע בבעלות פרטית ואין בעלי קרקעות שמחזיקים ברצף מאות דונמים פנויים". גם פארק מת"ם נפסל מיידית בשל מחסור במגרש בגודל הנדרש.
לכל זאת הצטרף גם גורם אנושי: כמה מבכירי אנבידיה בישראל מתגוררים בעצמם בטבעון ובסביבה. הקרבה אינה שיקול רשמי אבל אינה שולית כשהתנאים התכנוניים מסתדרים.
בורובסקי מציג תמונת מצב קשה על העיר: "חיפה עיר לא נקייה, אלימה, שמשדרת עוני. גופים רציניים בורחים מזה". לדבריו, העיר משדרת מסרים אנטי־שלטוניים שמרתיעים משקיעים: "כשאמריקאים שואלים איפה להשקיע, אומרים להם איפה לא כדאי - בחיפה". בעיניו, ההפסד לאנבידיה הוא "תוצאה ישירה של ניהול כושל".
בהיבט התעסוקתי הוא מוסיף: "אין אבטלה בישראל אלא יש מחסור בעובדים. המטרה היא להעניק אפשרויות תעסוקה עם שכר גבוה שישפר את איכות חיי העובד. כל רשות הייתה רוצה מפעל כזה".
שחור מציין כי הבחירה בטבעון מפתיעה מבחינה תחבורתית: "היינו מצפים למקום עם תחבורה ציבורית טובה. בטבעון אין רכבת, בחיפה יש". הוא מעריך כי ההשפעה תהיה אזורית: "אם 8,000 יעבדו שם, עם המעטפת זה הרבה יותר. מפעלים כאלה אוהבים להתגבש בגושים. אם יגיעו נוספים, תהיה חגיגה". לדבריו, במושגים אמריקאיים, המרחק בין טבעון לחיפה “אינו משמעותי".
למרות ההחלטה, בעיריית חיפה מדגישים כי המאבק לא הסתיים. פארק הקישון ממשיך להיות מקודם כפתרון חלופי, וחנ"י כבר נתנה אור ירוק עקרוני להעברת שטחים בתנאי לקבלת קרקע חלופית מרמ"י. בעירייה מציינים כי גם אם אנבידיה תגיע לטבעון, מדובר ביישוב קטן שאינו ערוך לקליטת אלפי עובדים ומשפחות, ללא רכבת או תשתיות עירוניות רחבות, ולכן חיפה צפויה להמשיך להוות מרכז מגורים, בילוי ושירותים עבור העובדים.
מהחברה הכלכלית חיפה נמסר: "החלטה רשמית של אנבידיה טרם התקבלה ולכן לא נוכל להתייחס לפרטים. חיפה נמצאת בתנופת צמיחה משמעותית, בשבועות האחרונים נחתם הסכם שכירות בכ-45 מיליון ש"ח בין רפאל, אחת החברות הביטחוניות המובילות בעולם לבין פארק המדע וההייטק שבבעלות משותפת של החברה הכלכלית לחיפה וחברת מבנה. גם תעשייה אווירית צפויה להכריז על מהלך משמעותי בחיפה".
כעת, כשהמגרש בטבעון מתקדם לשלב נוסף, חיפה ניצבת בצומת משמעותית: האם להמשיך לטעון שהמאבק עדיין פתוח, או להכיר בכך שהפסד כזה מחייב שינוי עמוק בדרך שבה העיר מבקשת למשוך השקעות ולבסס את עצמה כעיר תעסוקה מובילה. אם חיפה אכן תאבד את אנבידיה לטבעון, זה כבר לא תפקיד משני, זה איום ממשי על מעמדה כמרכז תעסוקה בצפון. בשנים הקרובות יתברר אם העיר תדע להפוך את האירוע הזה למנוף לתיקון ולמיקוד מחדש, או שתישאר מחוץ למוקדי הצמיחה העתידיים של האזור.
התרעות פיקוד העורף