יד הנדיב קרן רוטשילד, הכריזה על הזוכים בפרס רוטשילד לשנת 2025. הפרס מוענק השנה בתחומי מדעי החברה והרוח, ולראשונה בתולדות הפרס, מוענק גם בתחום האומנויות. הרחבת תחומי הפרס משקפת את חזונה של הקרן לפיתוח וקידום החברה בישראל מתוך מחויבות למצוינות, שוויון, הכללה ואחריות משותפת. יד הנדיב רואה ביצירה האומנותית נדבך חשוב בחיזוק חיי הרוח והתרבות של החברה הישראלית.
מאז היוסדו בשנת 1959, מעניקה יד הנדיב את פרס רוטשילד לחוקרים מצטיינים בכל תחומי המדעים בישראל – אות הוקרה על הישגים מדעיים יוצאי דופן, על תגליות פורצות דרך ועל תרומתם לקידום וחיזוק המחקר בישראל ובעולם.
השנה נוספה לפרס לראשונה קטגוריה חדשה בתחומי האומנויות, במטרה להוקיר את ההישגים יוצאי הדופן של אומנים ואומניות ישראלים בארץ ובעולם, ולהפנות זרקור ציבורי לחשיבותה של מצוינות בתחומי האומנויות. בשנה זו הוגדר הפרס לאומנים ישראלים הפעילים בתחומי המוזיקה האומנותית ואומנות המחול. טקס הענקת הפרסים יתקיים בחודש מרס 2026 בספרייה הלאומית בירושלים.
אודות הזוכים
יסמין גודר נמנית עם היוצרות החדשניות והמשפיעות בשדה המחול בישראל בעשורים האחרונים. מאז הקימה את להקת המחול שלה בשנת 1999, יצרה גוף יצירה ייחודי המשלב בין אומנות פורצת גבולות, שיתופי פעולה בין־תחומיים ומעורבות חברתית עמוקה.
עבודותיה, ובהן הסדרה “מתרגלים אמפתיה”, מציבות את הגוף האנושי כמרחב של חקירה נפשית, קונפליקט, אינטימיות והכלה. היא מרבה לשתף פעולה עם רקדנים, אמנים מתחומים שונים, מדענים וחוקרים, כמו גם עם רקדנים לא מקצועיים. בין היתר יזמה גודר פרויקט עם אנשים המתמודדים עם פרקינסון בישראל ובגרמניה, אשר בעקבותיו הקימה את ״קהילה בתנועה״- שיעורי מחול שבועיים למתמודדים עם פרקינסון. יצירותיה מוצגות בפסטיבלים ובמרכזי מחול מובילים בעולם.
הפרס מוענק לגודר "על הישגיה בעיצוב שפה כוריאוגרפית חדשנית הבוחנת חוויות נפשיות דרך מגע אנושי בין אישי, ועל יצירותיה רבות הממדים המתקבלות בהתלהבות על ידי קהלים מגוונים בארץ ובעולם".
הרביעייה מרבה לבצע ולהקליט רפרטואר רחב בהיקפו ממיטב המוזיקה הקאמרית – החל ברביעיות מאת היידן ועד ליצירות עכשוויות, חלקן נכתבו במיוחד עבורה. השנה מבצעת הרביעייה הירושלמית את מכלול חמש-עשרה רביעיות כלי הקשת של שוסטקוביץ'. כמו כן, הקליט ההרכב מעל 15 אלבומים, ביניהם אלבום יוצא דופן אשר יוחד למוזיקה יהודית באירופה שבין שתי מלחמות העולם.
הפרס מוענק לחברי הרביעייה הירושלמית "על נגינתם הסוחפת ציבורים רבים בארץ וברחבי העולם מזה עשרות שנים, ברמה מוזיקלית מן הגבוהות ביותר, ובעומק של מבע והבנה, ועל היותם מופת והשראה לדורות של נגנים צעירים בישראל".
פרופ' דרור ורמן הוא היסטוריון של התרבות, שמחקריו פורצי הדרך עיצבו גישה חדשה להבנת ראשית העת החדשה. ורמן פיתח שיטה ייחודית המחברת בין המיקרו למאקרו - שימוש באירועים, חפצים, טקסטים ודימויים שוליים לכאורה כדי להאיר תהליכים היסטוריים רחבים. מחקריו עוסקים במושגים מרכזיים כגון היווצרות מעמד הביניים, עיצוב העצמי המודרני, מהפכות המידע והחילון, ויחסי הגומלין בין תרבות, תרבות חומרית, אמנות וכלכלה.
הפרס מוענק לו "על חיבור רמת המיקרו למאקרו בהבנת ראשית העת החדשה, ועל רתימת ההיסטוריה התרבותית של אירועים, דמויות, יצירות אמנות, אנקדוטות ופרקטיקות שוליות לכאורה להנהרת השאלות הגדולות של המודרניות."
ורמן משמש פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, בקתדרה על שם ויג'בני בלימודים אירופיים, וראש תכנית עמיתי מרטין בובר. בעבר כיהן כנשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. ורמן זכה בפרסים יוקרתיים ובהכרה בינלאומית רחבה, והיה עמית מחקר במוסדות מהחשובים בעולם.
טרם כניסתו לאוניברסיטה העברית היה ראש המרכז ללימודי המאה ה-18 באוניברסיטת אינדיאנה-בלומינגטון ועורך המשנה של כתב העת רחב התפוצה של החברה ההיסטורית האמריקאית.
פרופ' ישי רוזן־צבי הוא מחשובי חוקרי התלמוד בימינו, שחידש רבות בהבנת הספרות התלמודית והשיח התרבותי שבתוכה. עבודתו משלבת קריאה טקסטואלית קפדנית עם חשיבה תאורטית מקורית, השואבת מחקר הטקסים, תולדות המיניות והתאולוגיה הפוליטית. בין מחקריו הבולטים: עיון בשאלת "יצר הרע" ומקור הרוע בתרבות היהודית והנוצרית עתיקה, בחינת המושג “גוי” וחשיפת תהליכי עיצוב הזהות היהודית, והבנת המשנה והמדרש כפרויקטים אינטלקטואליים מהפכניים.
הפרס מוענק לו "על תרומה יוצאת דופן לחקר התלמוד ולקישורו לסוגיות יסוד בחקר התרבות וההיסטוריה האינטלקטואלית ובהן הדיכוטומיה שבין יהודים לגויים; מהותו של יצר הרע; והיבטים מגדריים במחשבת חז"ל, ועל הנחלת היצירה התלמודית לחוקרים ולציבור הרחב כאחד".
רוזן־צבי הוא פרופסור בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן ולימד במוסדות אקדמיים רבים בעולם, בין היתר שהה כפרופסור אורח במרכז ללימודי יהדות באוני' הארוורד. חיבוריו תורגמו לשפות שונות וזיכו אותו בפרסים ומענקים בארץ ובעולם. לצד עבודתו האקדמית, הוא מוביל פרויקטים להנגשת התלמוד לציבור הרחב, ובהם מפעל השיעורים המקוונים לדף היומי שייסד יחד עם פרופ' ורד נעם.
פרופ’ רן שפיגלר הוא מהכלכלנים התאורטיים הבולטים בעולם ומהחוקרים המשפיעים ביותר בדורו. מחקריו עיצבו מחדש את תחומי המיקרו־כלכלה והכלכלה ההתנהגותית התאורטית, ובחנו כיצד מוגבלות רציונלית, תפיסות שגויות ודפוסי חשיבה אנושיים מעצבים את קבלת ההחלטות של יחידים וארגונים.
שפיגלר היה בין הראשונים שהציגו כיצד בלבול בין סיבתיות למתאם עלול לעוות התנהגות כלכלית ולהוביל להסקות שגויות - תובנה פורצת דרך שהשפיעה על כלכלה, פסיכולוגיה ומדעי החברה. לצד מחקריו, הוא עסק בביקורת מתודית על דרכה של התיאוריה הכלכלית בעשורים האחרונים, ובחן באומץ כיצד ניתן לשלב בתוכה אלמנטים ריאליסטיים של חשיבה והתנהגות אנושית.
הפרס מוענק לו "על היצירתיות וההידוק המדעי בעבודתו בתחומי תיאוריות המיקרו־כלכלה והכלכלה ההתנהגותית; על בחינה ביקורתית של התפתחות התיאוריה הכלכלית בעשורים האחרונים; ועל שילוב רכיבים התנהגותיים ריאליסטיים במודלים כלכליים מוכרים". שפיגלר משמש כפרופסור בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עמד בראש כתב העת Theoretical Economics של החברה האקונומטרית.
פרופ’ מאיה תמיר היא מדענית מובילה בתחום הפסיכולוגיה, שתרמה תרומה מהפכנית להבנת הרגשות, השליטה ברגשות והמוטיבציה האנושית. עבודתה אתגרה את ההנחה הרווחת בפסיכולוגיה, על כך שבני האדם מסדירים את רגשותיהם רק כדי להרגיש טוב יותר, והציעה במקומה תפיסה חדשה, לפיה הם עושים זאת כדי להתאים את רגשותיהם למטרותיהם ולערכיהם.
תמיר פיתחה מודל תאורטי מקיף של מטרות רגשיות והניעה תחום מחקר חדש, המקשר בין פסיכולוגיה קוגניטיבית, חברתית וקלינית. עבודתה השפיעה על תחומים מגוונים - מן הטיפול הנפשי וחקר הדיכאון ועד להבנת דינמיקות רגשיות בקונפליקטים חברתיים ובתרבויות שונות.
הפרס מוענק לה "על תרומותיה הטרנספורמטיביות להבנה המדעית של רגשות, של הסדרה של רגשות ושל המוטיבציה האנושית, כולל המשיכה לחוויות רגשיות שונות; על פיתוח כלים חיוניים לשיפור האינטליגנציה הרגשית וההתפתחות אישית, ועל זיהוי פערים בין-תרבותיים רחבים באופני ההתמודדות עם אתגרים רגשיים".
תמיר היא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כיהנה כראש החוג לפסיכולוגיה וכנשיאת החברה למדעי הרגש, וזכתה בהכרה רחבה בעולם המדע על תרומתה לעיצוב תחום ויסות הרגשות המחקרי והיישומי.