״בראש שלך אתה סופר כל יום, זה מה שמעסיק אותך״, סיפר ל-CNN. בהתחלה, הוא נזכר, עם כיסוי עיניים ואיסור לדבר, הספירה הייתה אחת הפעילויות היחידות הזמינות. ימים הפכו לשבועות, חודשים, שנתיים. "היו רגעים בהם ניסו להוציא אותנו להורג, כאשר הרעיבו אותנו, כאשר התעללו בנו – פיזית, מילולית, מנעו מאיתנו תנאי חיים בסיסיים", הוא משחזר. "אתה מרגיש כאדם הכי אומלל בעולם".
״אלוהים נתן לי את הכוח להיות חזק. באמת האמנתי וידעתי שאצא משם בריא ושלם", קופרשטיין מספר. "מהיום הראשון היה לי תחושה פנימית. המשכתי לחזור על עצמי לא לוותר ולהישאר חזק – בשביל המשפחה – כי יום אחד אצא ואחזור להיות בר. אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות גרוע יותר מזה – אז רק להתמיד".
"לא הייתי מאוד דתי קודם, רק מסורתי, אבל בשבי, אדם באמת מתחבר לאלוהים, מדבר איתו. הוא הציל אותי – לא פעם אחת או פעמיים. כל יום שהצלחתי לשרוד היה נס", הוא מספר.
ב-CNN צוין שבמהלך השבי לקופרטיין הייתה גישה מועטה לעולם החיצון והיה מודע רק לעיתים רחוקות למה שקורה. אך מכשיר רדיו שהוכנס כדי לשדר פסוקים מהקוראן לחטופים סיפק להם חיבור בלתי צפוי לעולם החיצון. קופרטיין הצליח לאתר תחנת רדיו ישראלית ולקבל עדכונים מהבית. "אני זוכר שהתעוררתי כל בוקר, הסתכלתי על הרדיו והמתנתי להקשיב לו", הוא אומר. "זה באמת נס. תדמיינו – אתם 30 מטר מתחת לאדמה ומאזינים לרדיו".
מהרדיו שמע על מאמצי משפחתו לשחררו. ״ראיתי את אבי לפעמים בהפגנות, אפילו הביאו לי תמונה שלו עומד בהפגנה״, מספר קופרטיין. ״גם שמעתי שאמי ארגנה לי יום הולדת בכיכר החטופים". הוא מספר ל-CNN כי לא האמין שהשחרור שלו יגיע. ״היו כל כך הרבה עסקאות שלא יצאו לפועל, אז חשבנו – הנה עוד אחת שלא תצא, משהו יתבלגן", אמר. "אפילו בדרך הביתה, לא האמנתי שאנחנו באמת יוצאים".
כעת, הוא בדרכו למשרד הסגלגל, שם הזמין נשיא ארה״ב את כל 20 בני הערובה ששוחררו לאחרונה. קופרטיין, שמכנה את טראמפ ״שליח האלוהים״, מתכנן להודות לו בראש ובראשונה. "אלוהים אמר שצריך לצאת משם והוא היה השליח", הוא אומר, "הוא שיחק תפקיד גדול בשחרור שלנו".
כשנשאל על ידי ה-CNN אם הוא מאמין בשלום, קופרטיין זהיר. ״אישית, כן, אבל אחרי השנתיים האלה שם, אני יודע שהצד השני באמת לא מעוניין בשלום, אז כמה שאנחנו כמדינה יכולים לרצות שלום – אני לא חושב שזה אפשרי עם חמאס״.
הוא מתאר את עצמו כיום כ״גרסה משודרגת״ של מי שהיה לפני השבי ואומר ששובו לישראל הוא כמו חלום יומיומי. "יש התרגשות כל יום להתעורר בבוקר כאן - ולא שם במנהרות - ולחיות ולנשום", הוא אמר. "אני מודה לאלוהים על זה כל יום".
ובכל זאת, מתחת לחיוכים והצחוק, הוא מודה שהפצעים נותרו. "כמובן, יש רגעים בהם אני לא מצליח להירדם בלילה עם מחשבות קשות ותחושת צורך לצאת לנשום אוויר", הוא מודה. "לפעמים אני מוצא את עצמי במצבים בהם רואה את כולם סביבי שמחים, אבל אני רגיל - וזה לא אושר אמיתי".
בראיון ל-CNN בר קופרשטיין מסכם ואומר שהוא מנסה "להקיף את עצמי בסביבה אוהבת ותומכת כדי שלא אגיע לאותם מצבים ופשוט להיות שמח. זה חלק מהתהליך, אני מאמין שזה יירפא".
המזוזה נמצאה על ידי התאומים ברמן רק לפני שבוע, כאשר שבו לראשונה לביתם. המזוזה שרדה באורח פלא את השריפה הקשה שהתחוללה בבתיהם במהלך המתקפה.
למזוזה צורף מכתב אישי ממשפחת ברמן אל הנשיא, שבו נכתב: “מזוזה זו הוסרה באהבה מדלת חדרו של גלי, בביתנו בקיבוץ כפר עזה קהילה שספגה זוועות בלתי נתפסות ב-7 באוקטובר 2023. המזוזה שרדה. גלי שרד. וכעת, פריט קדוש זה מוענק לך על שסייעת להציל את חייו”.
במכתב הוסיפה המשפחה: “מתוך כבוד עמוק ותודה מעומק הלב, אנו מעניקים לך סמל קטן אך עוצמתי של הגנה ואמונה, שנשלף מתוך חורבן הטרגדיה, כמחווה של כבוד והערכה על פועלך בהשבת החטופים”.
שורדי השבי גלי וזיו ברמן מסרו: “באנו לומר לנשיא ארצות הברית תודה על הפעולות הרבות שעשה למען שחרורנו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהמשימה עדיין לא הסתיימה. ישנם שלושה חללים חטופים שמוחזקים עדיין בעזה. עד שלא יחזרו כולם לא נוכל להתחיל את השיקום שלנו כחברה וכאומה”.
התרעות פיקוד העורף