כשא' נכנס בפעם הראשונה לחדר הטיפולים הוא היה בטוח שזה רק עוד שלב טכני בדרך להימנע ממאסר. "לא חשבתי שאני באמת צריך טיפול", הוא מודה היום, "גדלתי בבית אלים, וראיתי באלימות כלי הישרדותי. מבחינתי – ככה מתמודדים עם קושי". רק אחרי כמה חודשים התחיל להבין שמשהו עמוק בו משתנה. "כשהבן שלי התחיל לפחד ממני פתאום שאלו אותי שאלות שאף פעם לא העזתי לשאול את עצמי. מאיפה בא הכעס, מה אני מרגיש כשאני צועק. למדתי להכיר את עצמי. זה לא היה קל, אבל בפעם הראשונה הרגשתי שאני רוצה באמת להיות אדם אחר". א' הוא אחד מאלפי גברים שפונים מדי שנה לטיפול בעקבות אלימות בזוגיות. חלקם נשלחים על ידי בתי המשפט לשירות המבחן למבוגרים במשרד הרווחה, אחרים מגיעים מרצונם למרכזים לטיפול באלימות במשפחה, רגע לפני שהאלימות מתפרצת שוב.
כשמדברים על אלימות במשפחה, בדרך כלל חושבים על הנשים הקורבנות אבל במשרד הרווחה פוגשים גם את הצד השני, הגברים. חלקם מתקשים לנהל כעסים ונמצאים על הגבול שבין משבר להתנהגות אלימה, ואחרים פגעו ומבקשים שינוי. בכל שנה כ-3,000 גברים אלימים מקבלים סיוע במסגרות השונות של משרד הרווחה. במשרד הרווחה פועלים כיום 171 מרכזים למניעת אלימות במשפחה, המעניקים טיפול פרטני, קבוצתי וזוגי. על מנת לתת מענה לגברים פוגעים וגם לנפגעים משרד הרווחה הקים מוקד טלפוני ייעודי לגברים 1218*, הפועל 24/7, דירה לגברים מורחקים וכן מענה של "מרכזי אלומה" בארבע ערים מרכזיות הנותן מענה לנפגעים מאלימות במשפחה, נשים וגברים. גם שירות המבחן למבוגרים מהווה זרוע מרכזית במענה לגברים אלימים, מפעיל תכניות שיקום לגברים שהורשעו באלימות ומלווה את בתי המשפט בהמלצות טיפוליות. המטרה היא לא רק למנוע עבירה חוזרת, אלא לעזור לאדם להבין את דפוסי ההתנהגות וליצור שינוי אמיתי.
"בנוסף שירות המבחן מפעיל מגוון רחב של תכניות על רצף השיקום, בהן משתלבים גברים שפגעו בבנות זוגן, הכולל קבוצות טיפוליות ייעודיות בתחום האלימות במשפחה, הוסטלים, מרכזי יום, מסלולי טיפול יומיים, במטרה לסייע לגברים להפסיק את ההתנהגות האלימה ולצאת ממעגל האלימות".
התרעות פיקוד העורף