על פי ההערכות, בישראל חיים כיום כמיליון חתולים משוטטים. התופעה, הנפוצה גם בישראל וגם ברחבי העולם, פוגעת ברווחת החתולים, במערכת האקולוגית ובאיכות חייהם של התושבים, עבורם היא מהווה מפגע סביבתי ותברואתי.
השנה עדכן המשרד את נוסחת חישוב התמיכה, כך שגובה הסיוע לרשות המקומית ייקבע בהתאם למספר התושבים, למדד האיתנות הפיננסית של הרשות ולמיקומה ביחס לאזורי סיכון לכלבת.
השינוי נועד להבטיח חלוקה צודקת ומאוזנת יותר של התקציב, תוך מתן עדיפות לרשויות עם סיכון מוגבר למחלת הכלבת ולרשויות הזקוקות לסיוע מוגבר.
לדברי משרד החקלאות, "למרות שהאחריות לטיפול בחתולים המשוטטים מצויה בתחומן של הרשויות המקומיות, המשרד ממשיך להוביל מדיניות ארוכת טווח לעידוד הרשויות לפעול לצמצום התופעה".
בכך מבקש המשרד להפחית את השלכות התופעה - הן על רווחת בעלי החיים החשופים לפגיעות, מחלות וסכנות ברחוב, הן על הסביבה עקב פגיעה אפשרית באוכלוסיית חיות הבר, והן על הציבור, שכן התופעה עלולה להוות מטרד בריאותי ותברואתי.
עוד מוסיפים במשרד החקלאות: "חשוב לציין כי עיקור וסירוס אינם רק אמצעי לניהול אוכלוסיית החתולים, אלא גם משפרים את רווחתם: חתולים מעוקרים ומסורסים בריאים יותר, נוטים להיות פחות אגרסיביים ונודדים פחות, ולכן חשופים פחות לפציעות ולסכנות ברחוב".