מהמחקר גם עולה, כי 97% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שחותך רכבים אחרים או נצמד אליהם. 52% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר. 96% דיווחו, כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שצפר בכוונה ובאגרסיביות. 39% טענו, כי ראו זאת שש פעמים או יותר.
89% מהמשתתפים במחקר השיבו, כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ברכב שסנוור כלי רכב אחרים. 29% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר. 84% דיווחו, כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 21% טענו כי ראו זאת שש פעמים או יותר.
49% דיווחו כי ראו קטטה לפחות פעם אחת בכביש בשנה האחרונה, 5% טענו כי ראו זאת יותר משש פעמים. כאשר נשאלו מה לדעתם הפתרון הטוב ביותר לתאונות הדרכים בכבישים, התשובות היו: 38% טענו כי הגברת האכיפה המשטרתית היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים. 26% טענו כי החמרת הענישה היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים בכבישים. 27% טענו כי חינוך הוא הפתרון לתאונות הדרכים בכבישים. 9% טענו כי הסברה היא הדרך לפתרון תאונות הדרכים בכבישים. כאשר נשאלו מה הסיבה העיקרית לאלימות בכבישים, 40% ציינו כי עומסי התנועה הם הסיבה לאלימות.
39% טענו כי הסיבה היא ענישה לא מרתיעה של בתי המשפט. 15% מהציבור טען כי המחסור בניידות הוא הסיבה המרכזית ו-6% נוספים ציינו כי תשתיות הכבישים הן הסיבה לאלימות בכבישים. מפילוח על פי אזורים, עולה כי 94% מתושבי חיפה והצפון דיווחו שנתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר צפר בכוונה באגרסיביות.
96% מתושבי חיפה והצפון דיווחו כי ראו רכב שחותך כלי רכב אחרים או נצמד אליהם לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 89% מתושבי חיפה והצפון טענו כי ראו כלי רכב שסנוור כלי רכב אחרים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 78% מהנשאלים באזור חיפה והצפון דיווח כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
48% מתושבי חיפה והצפון דיווחו כי נתקלו בקטטה בכביש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 72% מהנשאלים העריכו כי המצב הבטחוני השפיע לרעה - כלומר נוהגים מסוכן יותר. 6% מהנשאלים השיבו בחיוב ומאמינים כי המצב משפיע לטובה - כלומר נוהגים רגוע יותר. 21% מהנשאלים חושבים שהמצב הבטחוני אינו משפיע על אופי הנהיגה.
עוד עולה מהסקר, כי 95% מתושבי השרון דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר צפר בכוונה באגרסיביות. 97% מתושבי השרון דיווחו כי ראו רכב שחותך כלי רכב אחרים או נצמד אליהם לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 92% מתושבי השרון טענו כי ראו כלי רכב שסנוור כלי רכב אחרים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 82% מהנשאלים באזור השרון דיווחו, כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 37% מתושבי השרון דיווחו כי נתקלו בקטטה בכביש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
"לו היו יותר ניידות ויותר שוטרים בכביש תחושת ההרתעה הייתה עולה ונהגים לא היו מרשים לעצמם להשתולל בנהיגה או לתקוף אדם אחר באלימות רק שילוב של הרתעה ונוכחות משטרתית עם ענישה קשה יוביל למיגור התופעה שגבתה חיים יותר מדי פעמים", הוסיף.
עוד עולה מהפילוח על פי אזורים, כי 95% מתושבי תל אביב-יפו והמרכז דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר צפר בכוונה באגרסיביות.
97% מתושבי תל אביב-יפו והמרכז דיווחו כי ראו רכב שחותך כלי רכב אחרים או נצמד אליהם לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 86% מתושבי תל אביב-יפו והמרכז טענו כי ראו כלי רכב שסנוור כלי רכב אחרים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 87% מהנשאלים באזור תל אביב-יפו והמרכז דיווח כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 52% מתושבי תל אביב-יפו והמרכז דיווחו כי נתקלו בקטטה בכביש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
כאשר נשאלו מה הסיבה העיקרית לאלימות בכבישים – 43% טענו כי מדובר בענישה לא מרתיעה של בתי המשפט. 36% טענו כי עומסי התנועה והפקקים הם הסיבה העיקרית. 15% הצביעו על המחסור בניידות ובשוטרים ו-6% מאמינים כי תשתיות הכבישים הן הסיבה העיקרית לאלימות.
עם זאת, 71% מהנשאלים העריכו כי גם המציאות הביטחונית מפרוץ המלחמה המצב השפיעה לרעה. 100% מתושבי ירושלים והסביבה דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר צפר בכוונה באגרסיביות. 100% מתושבי ירושלים והסביבה דיווחו כי ראו רכב שחותך כלי רכב אחרים או נצמד אליהם לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 96% מתושבי ירושלים והסביבה טענו כי ראו כלי רכב שסנוור כלי רכב אחרים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
עוד עולה מהפילוח לפי אזורים, כי 98% מתושבי באר שבע והדרום דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר צפר בכוונה באגרסיביות. 92% מתושבי באר שבע והדרום טענו כי ראו כלי רכב שסנוור כלי רכב אחרים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 47% מתושבי ירושלים והסביבה דיווחו כי נתקלו בקטטה בכביש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
המחקר בוצע ב-16-15 ביולי כסקר אינטרנטי באמצעות פאנל קבוע רב משתתפים בקרב 500 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, יהודים וערבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל. טעות הדגימה ביחס לאומדנים השונים היא 4.4%.