אבל מה עובר על אלפי הצעירים הללו בתווך שבין שני עולמות שונים כל כך? מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שאנחנו מפרסמים לראשונה, מאפיין לראשונה את החוויה של ה"יציאה בשאלה" ככזו של הגירה למדינה אחרת ממש.
החוקרים התבססו על נתוני סקר בהשתתפות 781 אנשים שיצאו מקהילות חרדיות בישראל, ארצות הברית, קנדה ובריטניה. בסקר השתתפו מספר שווה בקירוב של גברים ונשים; גילם נע בין 18 ל-73, כאשר רובם היו סביב שנות ה-30 לחייהם.
ממצאי המחקר מלמדים כי תהליך היציאה מהחברה החרדית אינו מהווה רק שינוי אורח חיים דתי, אלא גם שינוי תרבותי וחברתי - ממש כמו הגירה למדינה אחרת.
הקבוצות שדיווחו על הרמות הגבוהות ביותר הן נשים, צעירים ורווקים. גורמי החוסן המרכזיים שנמצאו להפחתת תחושות אלו קשורים בקיומם של אנשים משמעותיים בחיים, מציאת קהילה והשתלבות בחברה.
למשל, יוצאים בזוגיות דיווחו על רווחה נפשית גבוהה יותר לעומת רווקים; כאלה שהשלימו לימודים לתואר דיווחו גם הם על רווחה נפשית גבוהה יותר; ובישראל - גם אלו ששירתו בצבא או בשירות הלאומי דיווחו על רווחה נפשית גבוהה יותר לעומת מי שלא שירתו כלל.
"מצאנו שיוצאים מהחברה החרדית מדווחים על רמות דומות של תחושות דיכאון וחרדה לאלו שנמצאו במחקרים קודמים בקרב מהגרים. יציאה מהחברה החרדית היא לא עניין רק של אמונה, אלא תהליך משנה-חיים שנחווה כמו הגירה לחברה זרה לחלוטין", מסביר ד"ר דוד. "אנשים שיוצאים מהחברה החרדית נאלצים ללמוד 'שפה תרבותית' חדשה, לנתב את עצמם בתוך נורמות חברתיות לא מוכרות ולבנות לעצמם זהות וקהילה חדשה מאפס".
כרבע מהמשתתפים עזבו את החברה החרדית יחד עם בן או בת זוג, או חבר קרוב - מה שהפחית מאפייני דיכאון אך לא את תחושת הניתוק. החוקרים מסבירים כי תחושת חוסר השייכות עלולה להישאר גם שנים רבות אחרי היציאה, למרות הזמן שעבר ולמרות ההשתלבות בחברה הכללית.
הדוקטורנטית יהודיס קלר, השותפה למחקר, מסבירה: "תחושת שייכות היא מרכיב חשוב של הסתגלות בריאה ותקינה אצל כל אדם. כאשר אדם מהגר למדינה אחרת, הוא זקוק לגשרים חברתיים חדשים שיגרמו לו להסתגל בצורה טובה לחברה החדשה. בדומה לכך, יוצאים מהחברה החרדית זקוקים להזדמנויות חברתיות שיאפשרו להם ליצור לעצמם קהילות חדשות ותחושת משמעות. ללא מרכיבים אלו, היוצאים מהחברה החרדית בסיכון גבוה לחוות מצוקה נפשית ואתגרים פסיכולוגיים".
ממצאי המחקר מלמדים שחלק מהמשתתפים הצליחו לגלות חוסן ולשפר את תחושת השייכות שלהם. אותם אנשים הצליחו ליצור קשרים חדשים במקומות עבודה, במסגרת לימודים או באקטיביזם - ובכך יצרו לעצמם קהילות חלופיות.
נתונים אלו מלמדים כי, כמו בהקשרים אחרים, גם בקרב יוצאים מהחברה החרדית קשרים חברתיים ושייכות קהילתית הם מרכיבים חשובים ביצירת חוסן.
"אף שכל יוצא מהחברה החרדית חווה אתגרים קשים ועמוקים, אנשים רבים הצליחו למצוא בעצמם דרכים להשבת תחושת השייכות שלהם - ממש כמו מהגרים שמחזיקים בתוכם שתי זהויות בסביבה חדשה וזרה", מוסיף ד"ר יוסי דוד.
עוד מדגיש כי "עזיבה של כל קהילה דתית סגורה מציבה אתגרים תרבותיים, פסיכולוגיים והסתגלותיים. לאור ממצאי המחקר יש מקום להתערבות אנשי בריאות הנפש, ארגונים קהילתיים וקובעי מדיניות - להתייחס ליוצאים מהחברה החרדית ממש כפי שמתייחסים למהגרים, ולספק להם תמיכה חברתית, השכלתית ותעסוקתית, כדי שיוכלו להסתגל לאורח חייהם החדש בצורה מיטיבה - וכך להפוך לאזרחים יצרנים ומועילים".
התרעות פיקוד העורף