החלק הכי חזק בנוסח ההצעה הנוכחי של חוק הגיוס הוא שאפשר לפרש אותו בכל מיני צורות. הרי הוא מסתכל הרחק לעתיד - יעדי גיוס לעוד חמש שנים, סנקציות לישיבות רק שנה לאחר החריגה מהיעד וסנקציות אישיות שייכנסו בהדרגה על פני שנתיים. הדחייה הזאת לא ממש מקרית.
אבל הפרשנויות השונות של החוק, שמציפות אותנו מכל עבר, לא באמת באות מהשכל. השוני ביניהן נובע רק מהבדלים ברמת האמונה. לא האמונה הדתית, אלא האמונה הפוליטית.
מי שרוצה מאוד להאמין שהממשלה באמת מתכוונת להגדיל את מספר המתגייסים החרדים, יכול אולי לפרש אותו כנוסח סביר שצריך לתת לו צ׳אנס.
מי שבכל מקרה לא מאמין לאף מילה של הממשלה, גם לא יאמין לשום מילה שכתובה בחוק. לכן, מי שהכי סובלים כרגע מהנוסח הם דווקא מצביעי הקואליציה שאינם "אוהדים שרופים". אלה שרמת האמונה שלהם אינה אבסולוטית, אלא רק חלקית. הם היחידים שנמצאים כרגע בקונפליקט.
הם יודעים שמה שהציל את ישראל ב-7 באוקטובר היה ברית המשרתים. אנשים טובים שזינקו מהבית ורצו אל האש - לא למען המגזר או המפלגה שלהם, אלא למען המדינה.
הם יודעים שזאת המהות של עם ישראל, ושהשאלה היא לא מי אשם בכך ששוב התקטבנו, אלא מה עושים נבחרי הציבור כדי לטפח את ברית המשרתים הבסיסית הזו לפני הכל. הם יודעים שרק בזכותה יש לנו מדינה.
7 באוקטובר חיזק מאוד את ברית המשרתים, ולחלק ניכר ממצביעי הקואליציה גם ברור שהלוחמים חייבים לעמוד בראש סדר היום הלאומי. אבל מהו חוק הגיוס המתגבש בימים אלה, אם לא העדפת הברית הפוליטית על פני ברית המשרתים?
יותר מכל, נראה שהמטרה בנוסח המוצע היא לנצל את האמון של מצביעי הקואליציה כדי לבצע מהלך פוליטי שיקנה זמן. לנטוע תקווה שמתחיל כאן תהליך חיובי, ובעוד שנה-שנתיים כבר נראה איך נתמודד. עם חלק לא קטן מהמצביעים זה ילך.
אבל יש הרבה יותר מקומץ שהקונפליקט שלהם יהיה קשה מנשוא. אלה שמצד אחד מזדהים עם עמדות הימין, ומצד שני המחיר שהממשלה הנוכחית גובה עבור ייצוג העמדות האלה - הולך ועולה ככל שעובר הזמן. מתישהו המחיר יהיה יקר מדי.
חסרים 20 אלף חיילים
כל חברי הקואליציה שמתנגדים לנוסח החוק או הודיעו שהם מסתייגים ממנו, מבינים את העניין הזה. הם לא רוצים להיענש אלקטורלית. הם מבינים שצריך להיזהר.
המצב מורכב, ואנחנו במה שנקרא "שגרה מבצעית מוגברת". כך שיש שתי אפשרויות - לעשות כל מאמץ כדי לגייס חרדים, או להפיל עוד 120 ימי מילואים בשנה על המילואימניקים שממילא כבר הקריבו יותר מדי.
האמת העצובה לגבי נוסח החוק הזה היא שהוא לא מעדיף את המילואימניקים. הוא מלא בניסוחים מעורפלים, שלמעשה מבטיחים שחרדים יוכלו להמשיך לא להתגייס בשנתיים הקרובות. ומה יקרה בעוד שנתיים? עד אז - אלוהים גדול.
החוק מעניק חנינה מיידית לכל העריקים הנוכחיים. הוא מקבע את הפטור הקבוע לכל חרדי מגיל 26, כששום זכות שלו לא תיפגע. הוא מעמיד יעדי גיוס שנשמעים טוב, אבל כוללים בתוכם גם חוזרים בתשובה, שירות לאומי ואזרחי, ובעיקר מסייג את הסנקציות למקרה שיהיו בעיות, ובפועל מקטין משמעותית את היעד.
ליבת המהות הציונית
התוצאה לא תבוא רק מהחוק, אלא מעבודה מסיבית סביבו שתכלול תוכניות חינוכיות ומערך שלם של תמריצים תקציביים להשתלב בצבא ובעבודה. המערך צריך להיות בר מימוש וגם לכבד את מעמד התורה.
הוא אכן צריך להיות תהליכי וארוך-טווח, ולא להיעשות באבחת גרזן. אבל האמת המרה היא שכל זה פשוט לא יקרה כל עוד החרדים יושבים בממשלה. כשהמפלגות החרדיות בממשלה, וקיומה של הממשלה תלוי בהן - המשמעות היא שיש כל הזמן גורם בילט-אין שיעשה הכל כדי שגיוס החרדים לא יתרומם.
אפשר להגיד "אחינו החרדים" עד מחר, וזה אפילו יפה כחזון עתידי, אבל המשפחה הראשונית היא בין המשרתים, והיא זאת שצריכה לבוא לידי ביטוי גם בממשלות ובהסכמים הפוליטיים. לא ייתכן יותר מצב שבו החרדים, שאינם מבינים את מחיר המלחמה כי לא חוו אותו על בשרם, שולחים אחרים להילחם עבורם.
מנכ"לית "אחרי!" לשעבר האמינה בכל ליבה במשך עשור שאפשר לגייס חרדים בשיתוף פעולה. בחודש שעבר היא סיפרה מה שהבינה בדרך הקשה. "אם קיוויתי שעבודה יחד עם המנגנונים החרדיים תוביל לשינוי, מה שאנחנו רואים היום זה שכל פעולה שעשינו בסוף שירתה את האוטונומיה החרדית או את הפחד מפניה", היא אמרה. זה עצוב, אבל זאת האמת. לא יהיה שיתוף פעולה כשלמפלגות החרדיות יש כוח להפיל את הממשלה.
חוק הגיוס הוא הרבה יותר מקטטה פוליטית רגעית. הוא לא יכול להיות כלי משחק להפיל את הממשלה או להשאיר אותה על כנה. מדובר בחוק שהכי ישפיע על עתיד ישראל מאז 7 באוקטובר. שמחזק את ליבת המהות הציונית בישראל למען העתיד. לכן, חובה להודות שהצעת החוק הנוכחית פשוט לא טובה.
חוק בנוסח הזה, גם אם ישופץ קצת פה ושם לקראת קריאה שנייה ושלישית, ישיג תוצאה פוליטית אבל לא תוצאה ביטחונית. הוא בוודאי לא ישיג תוצאה ערכית. יש קווים שאם חוצים אותם למען הפוליטיקה, פתאום מגלים שנמצאים בטריטוריה שכבר לא באמת משרתת ערכי ימין. זוהי בדיוק הדילמה.
התרעות פיקוד העורף