כנגד כל הסיכויים: פצועי צה"ל במלחמה במסע של שיקום ותקווה | מיוחד

שי וא׳ נפצעו קשה בלחימה ונאלצו לבנות את חייהם מחדש מהיסוד. מהמיטות בטיפול נמרץ ועד השיקום בבית הלוחם של ארגון נכי צה"ל, הם ממשיכים צעד אחר צעד ומוכיחים שהחזרה לחיים היא מאבק שמנצחים בהתמדה

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן נושא דברים בהפגנה בירושלים. צילום: ארגון נכי צה"ל | צילום:

יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה מצוין היום (ראשון), ואחרי שנתיים של מלחמה עצימה הצטרפו אלפים לרשימת האנשים שנאלצים להתמודד עם פצעי הגוף והנפש שהותירו מלחמות ישראל.

שי דדון במסע בטנזניה
שי דדון במסע בטנזניה | צילום: אלבום פרטי

יחד הם קמו לסיוט: אזעקות, פיצוצים ובהמשך גם מחבלים סמוך לבית. שעות ארוכות של חוסר ודאות ופחד, בהן הצוות של שי כבר היה מוכן וחיכה לפקודה, עד שהוקפץ להגנה בצפון.

לאחר ימים ספורים, ועל אף שאשתו עוד לא ילדה, הצטרף שי לצוותו. "ידעתי שאני חייב להיות שם למרות הקושי לעזוב את אשתי שכל כך צריכה אותי," הוא מספר.

במסגרת שירות המילואים נשלח יחד עם חבריו לגדוד ההנדסה לבצע משימות להשמדת תשתיות חמאס בעזה. במשימה האחרונה נשלחו להשמיד מחרטת טילים של החמאס באמצעות חומר נפץ רב, שגרם לפיצוץ משמעותי.

הוא פונה לבית החולים הדסה עין כרם במצב מורכב מאוד והוגדר הפצוע הקשה ביותר שהגיע עד אותו יום, עם פגיעת ראש, פגיעות בגפיים ופגיעה ביכולת הדיבור. במשך שמונה ימים היה מורדם ומונשם.

עידן קלימן
עידן קלימן | צילום: ארגון נכי צה''ל

גם א', לוחם ביחידה מיוחדת, התעורר לאזעקות בביתו בדרום ויצא ישר למשימת הגנה על קיבוצי העוטף. בתו, שהייתה אז בת ארבע וחצי, עדיין ישנה בחדר הסמוך, והוא עצמו עוד לא ידע את גודל האסון.

במהלך הקרב בסמוך לצומת גבים נורה א' בצווארו, פגיעה שהובילה לאיבוד דם משמעותי. "אמרו שלא אוכל ללכת," הוא נזכר. "באותו רגע אתה מבין שהחיים שלך עומדים להראות אחרת לגמרי," אך א' התעקש לדחוף קדימה.

"המרכיב הכי חשוב בשיקום הוא כוח הרצון. יש ימים קשים, אבל יש גם התקדמות הדרגתית". יש לו גם מסר ברור לחבריו הפצועים: "לא לוותר על החלומות גם אם הם נראים רחוקים. חלק מהם אולי ישתנו, אבל זה לא אומר שהם בלתי אפשריים".

בתי הלוחם הם עוגן עבור הפצועים, והם מאפשרים להם לחזור לחיים מלאים לצד הפציעה ולא בצילה. הנחישות של שי וא' היא תזכורת לכוחם של הפצועים ולמחויבות שלנו להמשיך להילחם עבורם".

חודש לאחר הפציעה נולדה בתם הבכורה של שי ורעייתו. "הילדה שלי כבר הייתה בת חודשיים ולא הכרתי אותה," הוא מספר. "רק כשבועיים אחרי האירוע התחלתי להבין מה קרה ובמקביל להתמודד עם הבשורה על החברים שנפלו. משם התחיל מסע שיקום ממושך של למידה מחדש של תנועות בסיסיות, עבודה על דיבור, חיזוק הגוף והתחלה חדשה".

פינויו התעכב וסיבך את הפציעה, כך שהוגדרה כפגיעת ראש מורכבת. מהאדם העצמאי שכל חייו נעו סביב עשייה וספורט, הוא מצא את עצמו תלוי לחלוטין במלווה. אבל היום הוא כבר משתמש בכיסא גלגלים רק למרחקים ארוכים.

א'. יום ההוקרה לנכי צה''ל ופעולות האיבה
א'. יום ההוקרה לנכי צה''ל ופעולות האיבה | צילום: פרטי

לפני הפציעה היה א' ספורטאי בנשמה. "אני מייחל לחזור להתאמן כמו פעם. זה חלק ממי שאני". כיום, כחלק מתהליך השיקום, הוא רוכב על אופניים מותאמות ושוחה בנבחרת בית הלוחם של ארגון נכי צה"ל.

האימונים מחזירים לו חלק מהעולם שהיה שלו, ומחזקים את הגוף והנפש, כשהוא נושא איתו את זכרם של מאור שלום ועמית וקס ז"ל, לוחמים שלחמו לצידו באותו היום ששינה את חייו.

שי דדון במסע בטנזניה
שי דדון במסע בטנזניה | צילום: אלבום פרטי

מאחורי מספרים, כותרות ומבצעים עומדים אנשים - חיילים צעירים ואנשי מילואים שעצרו את חיי היומיום, נלחמו למען המדינה ונאלצו להתמודד עם פציעה ששינתה מסלול חיים שלם.

חלקם הגדול עדיין בתחילת הדרך. בין המספרים והסיפורים הבלתי נתפסים שהביאה עמה המלחמה, לוחמים שעברו פציעות קשות במיוחד ממשיכים גם עמוק לתוך שוך הקרבות בהתמודדות הבלתי צפויה שנכנסה לחייהם ומנסים לצמוח איתה ומתוכה.

תגיות:
צה"ל
/
יום הוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
/
נכי צה"ל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף