"יוקר המחיה עלה, השירותים התייקרו, והעומס הכלכלי ממשיך ליפול על מי שגם ככה מחזיקה הכול לבד. אני לא מבקשת רחמים, רק הכרה בעובדה שגם מי שמנהלת בית לבד, מגדלת ילדים לבד ומתפרנסת לבד, זכאית לחיים יציבים ובטוחים ולא למאבק בלתי פוסק", מוסיפה שמואל.
הבוקר (ראשון) מפרסם ארגון "לתת" את דוח העוני האלטרנטיבי השנתי שלו. השנה, הדגש הוא על אותם "העניים החדשים" - אנשים שנמצאים מעט מעל לקו העוני הרשמי אך אינם מצליחים להתמודד עם יוקר המחיה, למרות תעסוקה מלאה.
הדוח שם דגש על שולי העוני הרחבים, ללא אבחנה מלאכותית כמו הנתונים הרשמיים בין אלה עם פחות או מעל ההכנסה החציונית במשק.
עלייה בעלות המחיה המינימלית
מהדוח עולה כי עלות המחיה המינימלית בישראל ב-2025, המשקפת את ההוצאה הנדרשת למחיה בסיסית, נאמדת בכ-5,589 ש"ח לנפש ובכ-14,139 ש"ח למשק בית של שני מבוגרים ושני ילדים - גידול של 5.5%-5.6% ביחס לשנה שעברה, גבוה מהעלייה במדד המחירים לצרכן (3.4%).
שכר המינימום והקצבאות אינם מכסים את העלות המינימלית, גם עבור משק בית עם שני מפרנסים. עלות המחיה הנורמטיבית, המייצגת את ההוצאה הנדרשת למחיה בכבוד, עומדת על 9,529 ש"ח לנפש ו-24,396 ש"ח למשק בית, עם עלייה חדה של 10% מהשנה הקודמת - פי שלושה מהאינפלציה.
העניים החדשים אינם נספרים בסטטיסטיקה הרשמית
חלק ממשקי הבית, במיוחד אלה שמעל קו העוני הרשמי (4,398 ש"ח לנפש ו-11,259 ש"ח למשק בית), חיים בתנאי מחיה שאינם מאפשרים קיום בסיסי. קבוצת ביניים זו מייצגת את "העניים החדשים" - משקי בית עובדים או עצמאיים שאינם עומדים ביוקר המחיה למרות תעסוקה מלאה.
הרעב הסמוי בישראל
867,256 משפחות (26.9%) חיות באי-ביטחון תזונתי, מתוכן 351,416 (10.9%) באי-ביטחון תזונתי חמור. 1,182,375 ילדים (37.5%) נמצאים באי-ביטחון תזונתי, מתוכם 444,573 (14.1%) באי-ביטחון תזונתי חמור - עלייה של 27.5% במשפחות ו-28.9% בנפשות ביחס לשנה שעברה.
העניים ה"ישנים" רק נעשים עניים יותר
יוקר המחיה מהווה גורם מרכזי למצוקה. 59.6% מנתמכי הסיוע מדווחים על החמרה במצבם הכלכלי בשנה האחרונה, לעומת 36.5% באוכלוסייה הכללית.
כשליש (33.1%) חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק - פי 3.1 מהאוכלוסייה הכללית. ההוצאה החודשית הממוצעת של הנתמכים עומדת על 12,734 ש"ח, גבוהה כמעט פי שניים מהכנסתם החודשית נטו (6,593 ש"ח).
ב-83.2% ממשקי הבית של נתמכי הסיוע קיים לפחות מפרנס אחד, וב-54.8% מהנתמכים מצבם התעסוקתי הורע מאז ה-7 באוקטובר - פי 2.1 מהאוכלוסייה הכללית.
הזקנים העניים נשכחו מלב
קשישים חיים בעוני, מתקיימים מקצבאות שאינן מכסות את צורכיהם הבסיסיים, ומתקשים להזדקן בכבוד. 91.1% אינם יכולים לעמוד בתשלומים עבור סיעוד או עזרה בבית. 73.3% נתמכי הסיוע הקשישים מצויים בעוני, ו-44.4% מצויים בעוני חמור.
95.7% מדווחים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם לחיות בכבוד. יותר משליש (34.4%) סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור; 85.5% מדווחים על מצב בריאותי ירוד, ו-45.9% חוו החמרה במצב נפשי מאז פרוץ המלחמה.